ברכה, ע' והופנברטל, ד' (2021). הבדלים בתחושת קוהרנטיות במצבי הוראה בין סטודנטים להוראה בשנה הראשונה ללימודיהם בחינוך המיוחד לבין מתמחים בחינוך המיוחד. רב גוונים מחקר ושיח, 20, 285-265.
המאמר, שנכתב עם ד"ר עינת ברכה, עוסק בהבדלים בתחושת קוהרנטיות במצבי הוראה (תקומ"ה) בין סטודנטים להוראה בשנה הראשונה ללימודים בחינוך המיוחד לבין מתמחים בחינוך המיוחד. המאמר מציג את הקשיים אותם חווים הסטודנטים והמתמחים בחינוך המיוחד, זאת בשל הדרישות הרבות מהאקדמיה ומשדה ההוראה ובשל מורכבות ההוראה בחינוך המיוחד. הדרישות הללו יוצרות עומס רב העלול להפעיל עליהם לחץ במצבי הוראה. תחושת קוהרנטיות במצבי הוראה – תקומ"ה היא מושג חדש שהוגדר על ידי עורכות מחקר זה, הוא משאב פנימי שנמצא במחקרים כמסייע להתמודדות עם מצבי לחץ בהוראה. תקומ"ה מתבססת על המושג תחושת קוהרנטיות (Antonovsky, 1979) המביע התמודדות עם לחץ במצבי חיים שונים, ומרחיבה אותו למצבי הוראה. למשאב שלושה מרכיבים: מוּבָנוּת, ניהוליות ומשמעותיות – כולם במצבי הוראה. במחקר הנוכחי השתתפו 57 סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד ו-50 מתמחים במכללה להכשרת מורים ונבדקו בו הבדלים בתקומ"ה ובמרכיביה. נערך מחקר משולב, כלי המחקר היו שאלון תקומ"ה (Bracha & Hoffenbartal, 2015), יומנים רפלקטיביים וראיונות חצי מובְנים. בהשוואה שבין מתמחים לבין סטודנטים להוראה בשנת לימודיהם הראשונה בחינוך המיוחד נמצאו הבדלים בתקומ"ה כתחושה גלובלית והבדלים בכל אחד ממרכיביה. לאורם של ממצאים אלו, חשוב שמנחי סדנאות הסטאז' ומכשירי המורים יהיו מודעים לקיומה של תקומ"ה כמשאב התמודדות עם לחץ במצבי הוראה בחינוך המיוחד ויפעלו להבנותה וחיזוקה בקרב הסטודנטים והמתמחים בחינוך המיוחד.