חוקרים@צוותי חינוך-הורים – גיליון מס' 3

משה ישראלאשוילי

מאמר זה סוקר את התוכנית "כישורי חיים" ודן בה כמקרה פרטי המלמד על מורכבות ההגעה לשותפות בין צוותי חינוך להורים בהקשר של למידה חברתית־רגשית (SEL) וכחלק מהדיון הרחב בשאלת מעורבות הורים במערכת החינוך.

מודגש כי במקרה זה, מכיוון שמדובר בנושאים של חינוך ולא בנושאים של למידה, שותפות ההורים חיונית ומהותית אך מהווה גם הזדמנות לחתירה לשותפות רחבה וכוללת.

הגישה המוצעת מדגישה את חשיבותה של ההתקדמות ההדרגתית, הנשענת על נושאים שבהם אין חיכוך של ממש, דרך יצירת דיאלוג על כישורי חיים באופן שיפנה לבעיות חינוכיות – ולא לימודיות – המעסיקות את ההורים ויגיע ליעד הרצוי של שותפות ודיאלוג מלאים, המאפשרת לכל הצדדים – הורים, מורים וילדים – לחוש שהם בסירה אחת ובכיוון הנכון.

מילות מפתח: כישורי חיים, למידה חברתית־רגשית, בניית שותפות עם הורים, ערכים

Partnership between Education Teams and Parents is not just a Recommendation: The Case of The Life Skills Program

Moshe Israelashvili

This paper reviews the Life Skills program, discussing it as an example of the complexities involved in establishing parent-school partnerships within the context of social-emotional learning (SEL). In this realm of addressing educational matters rather than academic ones, parental involvement is crucial and indispensable. Moreover, it presents an opportunity to build a robust school-parent partnership. The paper advocates for a gradual approach to developing this partnership. First, it addresses life skills that all partners recognize as important. Then, it moves on to collaborating on children's character development, instead of solely on academic achievements. Ultimately, this gradual process fosters mutual respect and leads to a comprehensive partnership among teachers, parents, and students, promoting a sense of unity and progress toward shared goals.

Keywords: Life skills, Social-Emotional Learning, Building Partnerships with Parents, Values

למאמר המלא >>

פרופ' משה ישראלאשוילי, פרופ' אמריטוס, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל־אביב. חוקר נושאים של מניעת התנהגות בעייתית והתפתחות של בני נוער, תוך דגש על המניעה של בעיות הסתגלות בעת מעברים ומצבי חיים משתנים.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

ישראלשוילי, מ' (2025). שותפות בין צוותי החינוך להורים אינה בגדר המלצה: המקרה של תוכנית כישורי חיים. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 35-1.

סיגל חן

תקציר

המחקר בדק תפיסות של הורים לגבי שותפותם עם בית הספר, תוך התמקדות בהיבטים חברתיים־רגשיים (SEL). נעשה שימוש בשאלון מקוון אנונימי שהופץ בקרב 588 הורים לילדים בכיתות א-י"ב. מבין המשיבים 82% הורים לילדים בבית הספר היסודי, ו־18% בחטיבה העליונה. הנשאלים ייצגו את האוכלוסייה הישראלית מבחינת מגדר ודמוגרפיה. המחקר נועד לזהות את תחומי הפעילות שההורים תופסים כחשובים ולהבין את השפעתם של משתנים דמוגרפיים וחברתיים על תפיסות סוציו־רגשיות של ההורים כלפי בית הספר. ממצאי המחקר מראים פערים דמוגרפיים בין קבוצות מגדר ודוברי שפות שונות, המשפיעים על תפיסת תפקידי ועד ההורים, במיוחד במיומנויות חברתיות ורגשיות (SEL), כמו ניהול עצמי, קבלת החלטות ומודעות חברתית. המחקר מצביע על פערים מגדריים משמעותיים בתחומים הקשורים לתפקידים ולהתנהגויות של ההורים. נמצא כי אימהות מעורבות באופן ישיר יותר בפעילויות היומיומיות בבית הספר ותורמות להגברת המודעות החברתית בהקשרים חינוכיים. נוסף על כך, הורים ששפת־אימם היא ערבית תופסים את תפקיד ועד ההורים כחשוב יותר בהשוואה להורים ששפת־אימם היא עברית. עם זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות חברתיות־רגשיות המבוססות על משתנים דמוגרפיים כמו מקום מגורים, השתתפות במועצת ההורים, השכלה, תחום עיסוק ותפיסת תפקידי ועד ההורים. הפעילות הנתפסת כחשובה ביותר על ידי ההורים היא הקשר הישיר והמתמשך עם הנהלת בית הספר. המחקר מדגיש את הצורך לעודד הורים ליטול תפקיד פעיל יותר בתהליך החינוכי, במטרה לשפר את הלמידה ואת הרווחה הרגשית של התלמידים.

מילות מפתח: מעורבות הורים, למידה רגשית־חברתית (SEL), שיתוף פעולה בין הורים למורים, מוצא אתני

[1] המחקר נעשה בתמיכת מרכז המחקר מהות ליחסי צוותי חינוך-הורים.

Beyond the Boundaries of Sharing: Parents' Perceptions On Social-Emotional Learning (SEL) in School

Sigal Chen

Abstract

The study examined parents' perceptions of their partnership with the school, focusing on social-emotional (SEL) aspects. An anonymous online questionnaire was distributed to 588 parents of children in grades 1 to 12. 82% of participants were parents of children in elementary school, and 18% in junior high school. The participants represented the Israeli population in terms of gender and demographics. The research aimed to identify the areas of activity that parents perceive as important and understand the influence of demographic and social variables on parental socio-emotional perceptions towards the school.

The study's findings show demographic gaps between gender groups and speakers of different languages, affecting the perception of the parents' committee roles, particularly in social and emotional skills (SEL), such as self-management, decision-making, and social awareness. The research highlights significant gender gaps in areas related to parental roles and behaviors. Mothers were found to be more directly involved in daily school activities, contributing to increased social awareness in educational contexts. Additionally, parents whose mother tongue is Arabic view the parent committee roles as more important compared to parents whose mother tongue is Hebrew. However, no significant differences were found in socio-emotional perceptions based on demographic variables such as place of residence, participation in the parents' council, education, field of occupation, and the perception of the roles of the parents' council. The activity perceived as the most important by the parents is the direct and continuous contact with the school administration. The study emphasizes the need to encourage parents to take a more active role in the educational process to improve the learning and emotional well-being of the students.

Keywords: Parental Involvement, Social-Emotional Learning (SEL), Parent-Teacher Cooperation, Ethnicity

 למאמר המלא >>

ד"ר סיגל חן, מרצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. נושאי מחקריה העיקריים הם פיתוח תוכניות לימודים והערכתן, ושיתוף הורים במערכת החינוך. פרסומיה מתרכזים בהערכת תוכניות חדשניות במסגרות רב־תרבותיות, בשיתוף הורים בבתי ספר ובהבנת תהליכי הלמידה וההערכה כחלק מעיצוב הזהות המקצועית של אנשי חינוך. מחקריה מדגישים את החשיבות והמשמעות של שיתוף ההורים במערכת החינוך.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

חן, ס' (2025). מעבר לגבולות השיתוף: תפיסות ההורים בתהליך הלמידה החברתית־הרגשית (SEL) בבית הספר. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 68-36.

ענת כורם, ליאת ביברמן-שלו, רחל שגיא

המאמר מתחקה אחר עמדות הורים ביחס למטרות החינוך בעת שגרה ובעת משבר. מוצגים בו ממצאי נתונים שנאספו בשנת תשפ"ד, שבועות מספר לאחר פרוץ מאורעות שבעה באוקטובר, ביחס למידת החשיבות שמייחסים הורים למטרות החינוך. ממצאים אלו מוצגים בהשוואה לממצאי נתונים קודמים, שנאספו בשנת תשפ"ב. למדגם מגוון של 502 משתתפים מהאוכלוסייה היהודית בישראל הועבר שאלון כמותי. כמו כן, הוצגה בפניהם שאלה פתוחה. הממצאים מצביעים על כך שבעוד בשנת תשפ"ב דירגו ההורים את הקניית הידע ושיפור ההישגים הלימודיים כמטרת החינוך החשובה ביותר, הרי שבשיאו של משבר אוקטובר, טיפוח המיומנויות החברתיות והרגשיות ופיתוח סובלנות דורגו על ידי ההורים כמטרות החינוך החשובות ביותר. חיזוק הערכים הדמוקרטיים והזהות היהודית דורגו כמטרות שחשיבותן היא הנמוכה ביותר. מסקנות המחקר מצביעות על מגמה של תזוזה בעמדות ההורים באשר למטרות החינוך, כאשר הדגש במטרות הוסט אל עבר ההיבטים החברתיים והרגשיים. עמדה זו מתיישבת עם ההמלצות של מומחים בארץ ובעולם באשר למטרות החינוך הרצויות בעידן הנוכחי. לאור זאת, חשוב להמשיך ולחזק את הידע ואת המיומנויות המקצועיות של אנשי חינוך בהיבטים החברתיים והרגשיים של התלמידים – בשגרה ובפרט בעת משבר – ובכך גם להדק את השותפות הבונה שלהם עם ההורים בהיבטים הללו.

מילות מפתח: מטרות החינוך, עמדות הורים, משבר, אמון, היסטרזיס (חשל)

[1] המחקר בוצע בתמיכת רשות המחקר של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט בשיתוף עם מרכז מחקר ארצי ליחסי צוותי חינוך-הורים (מרכז מהות) הפועל עם אגף בכיר שפ"י.

Strengthening students' emotional and social aspects: Parental attitudes on educational goals during routine and following October 7^th Events

Anat Korem, Liat Biberman-Shalev, Rachel Sagee

Abstract

This article aims to capture the attitudes of parents regarding educational goals during both routine times and crises. It presents findings from data collected in 2023, a few weeks after the outbreak of the events in October, concerning the importance parents attribute to various educational goals. These findings were compared to data collected in 2021. A quantitative questionnaire was administered to a diverse sample of 502 participants from the Jewish population in Israel. They were also presented with an open question. The findings indicate that in 2021, parents ranked imparting knowledge and improving educational achievements as the most important educational goals. However, during the height of the crisis following the October 7^th events, parents ranked strengthening emotional and social skills and developing tolerance as the most important educational goals. The research conclusions point to a trend of shift in parents' attitudes regarding educational goals, when the emphasis on the goals is shifted towards the social and emotional aspects. This position is in line with the recommendations of experts in Israel and around the world regarding the desired educational goals in the current era. Considering this, it is important to strengthen the knowledge and professional skills of educators regarding the social and emotional aspects of students  routinely and especially in times of crisis  thereby also strengthening their constructive partnership with the parents around these aspects.

Keywords: Educational Goals, Parents' Attitudes, Crisis, Trust, Hysteresis

למאמר המלא >>

ד"ר ענת כורם, עומדת בראש מרכז מחקר וידע ארצי ליחסי משפחות-מערכת החינוך ("מרכז מהות") הפועל בשיתוף עם אגף בכיר שפ"י במשרד החינוך. מרצה בכירה לחינוך והעורכת של כתב־העת האקדמי השפיט חוקרים@צוותי חינוך-הורים במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. כמו כן, היא חברת סגל ההוראה בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה עוסקים בפיתוח כישורים חברתיים בקרב ילדים ומתבגרים, ביחסי צוותי חינוך-הורים וברב־תרבותיות והם מתפרסמים בארץ ובעולם.

ד"ר ליאת ביברמן-שלו, מרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. חוקרת חדשנות בהכשרת מורים בזיקה לסוגיות של צדק בחינוך, חינוך גלובלי וקידום חשיבה רפלקטיבית באמצעות בלוגים. מחקריה האחרונים עוסקים בקידום למידה היברידית ושילוב של כלי בינה מלאכותית יוצרת בהכשרת מורים. כסוציולוגית חינוכית, מחקריה מתמקדים בשדות חינוך שונים מתוך מטרה לשפוך אור על תהליכי החִברות המתרחשים בהם ושהבנתם עשויה לתרום לתהליכי הכשרת מורים.

ד"ר רחל שגיא, חוקרת בכירה ברשות המחקר, ההערכה והפיתוח במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ויועצת חינוכית במקצועה. מחקריה עוסקים בחיים משותפים, ברווחה נפשית של מתבגרים ומורים ובהתפתחות מקצועית של מורים ומתכשרים להוראה. פרסמה שלושה ספרי פרוזה ושני ספרי שירה.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

כורם, ע', ביברמן-שלו, ל' ושגיא, ר' (2025). חיזוק היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים: נקודת המבט ההורית על מטרות החינוך בעת שגרה ובצל מאורעות שבעה באוקטובר. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 98-69.

אודליה ברק ואליעזר יריב[1]

תקציר

הורים לילדים עם מוגבלות הם שותפים חשובים בשגרת הלימודים של ילדם, אולם לעיתים הקשר והתקשורת שלהם עם המחנכות דלים ושטחיים. המחקר הנוכחי בוחן בפרדיגמה איכותנית את התקשורת בין מחנכות לבין הורים של תלמיד עם מוגבלות. המחקר נערך בקרב שבע מחנכות, כולן סטודנטיות לתואר שני, שלימדו תוכנית לימודים חברתית־רגשית ובמהלכה כתבו יומן שבועי על יחסיהן עם ההורים. כמו כן, נאספו 84 התכתבויות וטסאפ שההורים שלחו למחנכות במשך שישה שבועות. נמצא שרוב התקשורת של המחנכות נעשתה עם האימהות, הרבה פחות עם ההורים ואף פעם לא עם האבות. רוב התקשורת נעשתה באמצעות התכתבות, ופחות באמצעות שיחת טלפון או מפגשים פנים אל פנים. התכנים התמקדו בבקשות, בהודעות ובטיפול בנושאים דחופים. בכמה מקרים השתנתה איכות התקשורת, בעיקר כאשר החל להסתמן שיפור בתפקוד הילדים. האימהות החלו ליזום פניות למחנכת במקום להסתפק באישור הודעות שנשלחו אליהן. צירוף תמונות של הילדים להתכתבות העשיר ושיפר את איכות הקשר. הדיון מנתח את מהות דפוסי התקשורת ההדדיים וממחיש את האופן שבו הפעילות היזומה של המחנכת מעודדת הורים לשתף פעולה.

מילות מפתח: הורים, מורה, גננת, תקשורת, שילוב חינוכי

[1] המחברים מודים למרינה אוסטרובסקי, ללי סול אלקובי, לאסתר (אתי) גורני, לאיסנה לויט, לטל אביב מזרחי ולהילה משולם על השותפות במחקר.

למאמר המלא >>

Communication between Parents of Students with Disabilities and Homeroom Teachers During a Classroom-Based
Social Cohesion Program

Odelia Barak, Eliezer Yariv

Abstract

Parents of children with disabilities are key partners in their child's education. However, their communication with teachers is often limited and shallow. This qualitative study explores the nature of communication between teachers and parents of children with disabilities. Here, seven teachers  all of whom were graduate students  implemented a social-emotional learning program and maintained weekly reflective journals on their interactions with parents. In addition, 84 WhatsApp messages sent by parents to the teachers over a six-week period were collected and analyzed.

Findings reveal that the majority of the communication occurred with mothers, far less with parents as a unit, and never with fathers. Most interactions were conducted through written messages rather than phone calls or face-to-face meetings. The content predominantly focused on requests, notifications, and urgent matters. In some cases, the quality of communication evolved, particularly when improvements in the child’s functioning became evident. Mothers began initiating contact with the teacher, rather than merely responding to messages. Attaching photographs of the children to the correspondence enriched the interaction and enhanced the quality of the relationship.

The discussion analyses the dynamics of these reciprocal communication patterns and illustrates how proactive engagement on the part of the teacher fosters greater parental involvement.

Keywords: Parents, Teacher, Preschool Teachers, Communication, Social Cohesion

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

אודליה ברק, מחנכת כיתה ג בבית הספר "שז"ר" ביבנה, מרכזת את תחום המדעים וגם הקימה את מעבדת המייקר בבית הספר בתמיכת הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות. השלימה תואר שני בתוכנית לחינוך משלב במכללת גבעת ושינגטון.

פרופ' אליעזר יריב, פסיכולוג חינוכי מומחה עם ניסיון של יותר מ־30 שנה בעבודה בשירותים פסיכולוגיים. למד תואר ראשון ושני באוניברסיטת חיפה. את התואר השלישי השלים באוניברסיטת לסטר באנגליה. לימד 20 שנה במכללת גורדון בחיפה. כיום עומד בראש התוכנית לחינוך משלב לתואר שני במכללת גבעת ושינגטון.

לציטוט:

ברק, א' ויריב, א' (2025). התקשורת בין הוריהם של תלמידים משולבים לבין המחנכת במהלך תוכנית לטיפוח גיבוש חברתי בכיתה. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 127-99.

אלון וסרמן

תקציר

המאמר מציג שלושה תיאורי מקרה (case studies) המבוססים על ניסיון קליני מצטבר, במטרה להמחיש גישה מערכתית להתערבות קבוצתית עם ילדים המתמודדים עם קשיים חברתיים מתמשכים. ההתערבות משלבת עבודה קבוצתית עם הילדים לצד ליווי מערכתי של הוריהם ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי. תיאורי המקרה מדגימים את יישומו של מודל טיפולי מערכתי בשדה, תוך התייחסות לעקרונותיו המנחים, לדילמות הטיפוליות האופייניות, ולתהליכי השינוי שהתאפשרו בזכות השותפות עם ההורים ועם אנשי החינוך.

הגישה מבוססת על ההנחה שלפיה אפשר לסייע לילדים לשפר את תפקודם החברתי בכל שלב התפתחותי, באמצעות יצירת סביבה טיפולית־מערכתית כוללת. במוקד המודל עומד שיתוף הפעולה בין הילד להוריו, לאנשי הטיפול, לקבוצת השווים ולמערכת החינוכית. העבודה הקבוצתית מתקיימת במהלך השנה עם קבוצות גיל שונות ומלווה במפגשים קבועים עם ההורים, ולעיתים גם עם הצוותים החינוכיים של הילדים. מעורבותם של מחנכים ויועצים חינוכיים נחשבת לחלק מהותי בתהליך, במיוחד כאשר נדרשים שינויים בסביבה החינוכית (כגון מעברי כיתה או בית ספר). העבודה המשותפת עם הצוותים החינוכיים כוללת לעיתים גם הדרכה והכוונה מקצועית, שמטרתן לחזק את המסוגלות החברתית של הילד בתוך מסגרת הכיתה.

אחד האתגרים החוזרים בתהליך הוא המתח המתקיים במקרים מסוימים בין ההורים לבין המערכת החינוכית. מודל ההתערבות מבקש לחזק את הקשר בין שני הגורמים הללו מתוך הבנה שטובת הילד מחייבת פעולה משותפת ואחודה. התהליך הטיפולי כולל זיהוי של כוחות ואתגרים חברתיים אצל הילד, והתנסות בשינוי במסגרת הקבוצה, עם אפשרות להכללה (generalization) של השינוי לכיתה ולסביבות אחרות.

במאמר מתוארים מבנה ההתערבות והעקרונות המנחים. במוקד ההתערבות עומדים שלושה עקרונות: ראשית, יצירת ברית טיפולית עם ההורה כמנוף לשיפור יחסים במערכת כולה; שנית, עבודה מערכתית המשלבת את הקבוצה, את ההורים ואת הצוות החינוכי במטרה להכליל את תהליכי השינוי אל מחוץ למסגרת הטיפולית; ושלישית, גישה המשלבת הכרה בקשיים לצד איתור כוחות אישיים ודרכים למימושם בזירה החברתית. זאת ועוד, המאמר מתאר את האופנים שבהם מתבצע תהליך הכללת השינוי מהקבוצה אל החיים החברתיים של הילד.

למאמר המלא >>

ד"ר אלון וסרמן, נוירופסיכולוג שיקומי ומרצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. המקרים  המתוארים מבוססים על ניסיון קליני רב־שנים שצבר בעבודה עם ילדים ובני נוער המתמודדים עם קשיים חברתיים ובהדרכת פסיכולוגים על טיפול פסיכולוגי בקבוצה, כולל ההיבטים המערכתיים.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

וסרמן, א' (2025). חקר מקרה – טיפול פסיכולוגי בקבוצה לילדות, לילדים ולנוער החווים קושי חברתי מתמשך: גישה מערכתית הכוללת את ההורים ואת הצוות החינוכי. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 3, 136-128.