הרעיון לגיליון המיוחד של כתב־העת חוקרים@החינוך המיוחד, שמוקדש לנושא הקשיים והאתגרים בתחום המתמטיקה והשפה, עלה מתוך צורך משמעותי של נשות ואנשי חינוך בידע עדכני בתחום בחינוך המיוחד, כמו גם בחינוך הרגיל. למרבה הצער, במהלך איסוף המחקרים לגיליון המיוחד פרצה מלחמת חרבות ברזל, מלחמה קשה, ממושכת ומורכבת, שהשפיעה וממשיכה להשפיע על כולנו. אף על פי כן, לשמחתי, הוגשו לגיליון מחקרים שהתבצעו בתחום מנקודות מבט מגוונות. המאמרים נשפטו בתהליך עומק וחמישה מהם נבחרו להרכיב את הגיליון הנוכחי.
המאמר הראשון, שכתבו אילת קצוף, ניצה מרק זיגדון ושרית אשכנזי, עוסק בקשיים בשליפת עובדות הכפל של תלמידי כיתה ג מתוך פרספקטיבה נוירו־פדגוגית.
המאמר השני, של מורן פרחי וטלי בולטקס, בוחן את האתגרים ואת דרכי ההתמודדות של מורות לחינוך מיוחד בהוראת תלמידים מתקשים במתמטיקה.
במאמר השלישי מתארות מיכל ניסים, אורלי עידו, לילי ורטהיימר ואילנית כהן תהליך של עיצוב קופסת בריחה בהוראת הקריאה לתלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
המאמר הרביעי, שכתבו חנין ואסל ונוע רגוניס, בוחן את תרומתה של תוכנית התערבות מבוססת למידה ניידת לקידום תלמידים עם לקות שמיעה במגזר הערבי בבתי ספר יסודיים בתחום השפה והמתמטיקה.
במאמר החמישי והאחרון בגיליון המיוחד מתמקדות יעל מר, צביה ברזניץ ותמי קציר בחרדה וקריאה, תוך התייחסות לפרופיל הייחודי של מבוגרים עם לקות קריאה.
אני מודה לד"ר רבקה הלל לביאן, עורכת כתב העת חוקרים@החינוך המיוחד, על ההזדמנות להקדיש גיליון מיוחד לנושא חשוב זה. תודות לכותבי המאמרים, לשופטים המקצועיים ולשירה דניאל על העריכה הלשונית המוקפדת.
בתקווה לימים שקטים ובטוחים לכולנו ובברכת שנה טובה,
ד"ר מירב צהר-רוזן
עורכת הגיליון המיוחד
אילת קצוף, ניצה מרק זיגדון ושרית אשכנזי
תקציר
תלמידים רבים מתקשים בזיכרון של עובדות הכפל, וחוקרים שונים ניסו להסביר את הגורמים לקשיים אלו. המחקר הנוכחי משלב בין ידע מתחום הפדגוגיה המתמטית הקשור בקשיים בזיכרון עובדות הכפל לידע מתחום מדעי המוח על הפרעות בשלבי הלמידה והזיכרון השונים, זאת בהתאם לדיסציפלינה הנוירו־פדגוגית. מחקרי זיכרון הראו שבמהלך יצירת זיכרון קיימים שלבים אשר רגישים להפרעות: גיבוש וגיבוש מחדש. המחקר הנוכחי בחן את השפעת ההתערבות של לימוד מידע דומה (לימוד שתי רשימות של עובדות כפל) לעומת השפעת התערבות של לימוד מידע שונה (לימוד רשימת עובדות כפל ורשימת מילים) על זיכרון של עובדות הכפל לאחר שלבים אלו.
במחקר השתתפו 115 תלמידי כיתה ג והוא כלל שני ניסויים שהתבצעו במסגרת שיעורי מתמטיקה בכיתה. בניסוי הראשון נבדקה השפעת התערבות של לימוד מידע דומה על לימוד המידע הראשוני לעומת השפעת התערבות של לימוד מידע שונה במהלך שלב גיבוש הזיכרון. בניסוי השני נבדקו השפעות של התערבויות אלו במהלך שלב הגיבוש מחדש של הזיכרון. בשני הניסויים התוצאות נמדדו על פי מדדים של דיוק ומהירות השליפה של רשימת עובדות הכפל שנלמדו בתחילת הניסוי. התוצאות שהתקבלו מצביעות לראשונה, בהקשר של תוכן מתמטי, שהתערבות באמצעות מידע דומה גורמת להפרעה משמעותית יותר בשליפה של העובדות מאשר התערבות באמצעות מידע שונה הן בשלב הגיבוש הן בשלב הגיבוש מחדש. תוצאות אלו נמצאו הן ברמת הדיוק של התשובות הן ברמת מהירות השליפה שלהן.
התוצאות שהתקבלו מרחיבות את ההבנה באשר לגורמי קושי אפשריים נוספים העומדים בבסיס הקשיים של שליפת עובדות הכפל משלב הקידוד בלבד (שלב הלמידה) כפי שנחקר עד כה, לשלבים נוספים ביצירת הזיכרון: שלב הגיבוש ושלב הגיבוש מחדש. למחקר זה חשיבות רבה בהוראה־למידה מיטבית של עובדות כפל, וכן בהדגשת החשיבות של יישום הדיסציפלינה הנוירו־פדגוגית במחקר וביישום בכיתה.
מילות מפתח: קשיים בשליפת עובדות הכפל, שלב הגיבוש של הזיכרון, שלב הגיבוש מחדש של הזיכרון, הפרעה לזיכרון, הפרעה דומה, הפרעה שונה
ד"ר אילת קצוף, מרצה בכירה וראש התוכנית לתואר שני בחינוך מיוחד במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מנהלת שותפה במרכז לנוירו־פדגוגיה של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט והמכללה האקדמית אחוה, ומנחה בתוכנית לנוירו־פדגוגיה במכון מופ"ת. תחומי המחקר העיקריים שלה הם היבטים שונים של נוירו־פדגוגיה בהקשרי למידה וקשיי למידה וזיכרון, חקר הטמעת נוירו־פדגוגיה בקרב מורי מורים.
ד"ר ניצה מרק זיגדון, מרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, מכשירה מורים להוראה מותאמת במתמטיקה וחוקרת התפתחות חשיבה מתמטית וקשיים במתמטיקה.
ד"ר שרית אשכנזי, ראש המעבדה הקוגניטיבית והניורו־התפתחותית למחקר של התפתחות יכולות למידה. תחומי ההוראה והמחקר העיקריים שלה הם התפתחות טיפוסית בחשבון ועיבוד נומרי בסיסי, לקויות למידה, השפעה של גורמים כלליים כקשב וזיכרון עבודה על יכולות נומריות טיפוסיות ולא טיפוסיות.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
קצוף, א', מרק זיגדון, נ' ואשכנזי, ש' (2024). קשיים בשליפת עובדות הכפל: פרספקטיבה נוירו־פדגוגית. חוקרים@החינוך המיוחד, 5, 32-1.
[1] המחקר התבצע במימון של מכון מופ"ת ושל המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט.
מורן פרחי וטלי בולטקס
תקציר
מקצוע המתמטיקה נתפס, הן מצד הלומדים הן מצד המלמדים, כאחד המקצועות המאתגרים מבין תחומי הדעת הנלמדים בבית הספר. המחקר הנוכחי מתמקד בבחינת האתגרים ודרכי ההתמודדות של מורים לחינוך מיוחד בהוראה של תלמידים מתקשים במתמטיקה. נושא זה חשוב במיוחד לנוכח ההתמודדות היומיומית של מורים מהחינוך המיוחד, שמתמטיקה אינה תחום הכשרתם, בהוראה של תלמידים מתקשים במתמטיקה.
במסגרת המחקר האיכותני רואיינו באמצעות ראיון עומק חצי־מובנה מורות לחינוך מיוחד המלמדות מתמטיקה בבתי ספר יסודיים. בראיונות שיתפו המורות את תפיסתן ביחס למאפייני התלמידים המתקשים במתמטיקה, תיארו אתגרים שונים בהוראתם ופירטו את דרכי ההתמודדות שלהן עם האתגרים האלו.
מניתוח נתוני המחקר עלו שלוש תמות עיקריות. התמה הראשונה העלתה את תפיסתן של המורות ביחס למאפיינים העיקריים של תלמידים מתקשים במתמטיקה (קשיים מתמטיים ספציפיים, קשיים קוגניטיביים כלליים, חוסר הניעה (מוטיבציה) וסף תסכול נמוך, חרדת מתמטיקה); התמה השנייה התמקדה באתגרים של המורות בהוראת תלמידים מתקשים במתמטיקה (רמות הבנה שונות של תלמידים בכיתה אחת, חוסר באנשי צוות בכיתה, תסכול מחוסר הבנה של התלמידים המתקשים, התמודדות אישית עם חרדת מתמטיקה); התמה השלישית הצביעה על דרכי ההתמודדות של המורות בהוראת תלמידים מתקשים במתמטיקה (למידה חווייתית ושילוב אביזרי המחשה ועזרים נוספים בשיעורים, שימוש באסטרטגיות להפחתת חרדת המתמטיקה, קבלת הכשרה מתאימה להוראת תלמידים מתקשים במתמטיקה).
בעקבות ממצאי המחקר ומסקנותיו עלתה לדיון סוגיית החרדה ממתמטיקה של תלמידים, ואף בחלק מהמקרים של המורות עצמן, והוצעו דרכי התמודדות מתאימות. ממצאי המחקר עשויים להוביל לקידום הכשרת מורים בהוראת המתמטיקה בכלל ובהוראת מתמטיקה באופן מותאם במסגרות החינוך המיוחד בפרט.
מילות מפתח: הוראת המתמטיקה, חרדת מתמטיקה, חינוך מיוחד, תלמידים מתקשים במתמטיקה
ד"ר מורן פרחי, מרצה ומדריכה פדגוגית במסלול לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין בירושלים. תואר ראשון ושני בחינוך עם התמחות בלקויות למידה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. תואר שלישי מאוניברסיטת תל־אביב. הדוקטורט עסק בקוגניציה מספרית, בתפקודי קשב, בזיכרון עובד ובהישגים אקדמיים במתמטיקה בקרב ילדים ומתבגרים. פוסט־הדוקטורט במכון מופ"ת עסק בתחום של ויסות רגשות של מורים ממקצועות STEM. תחומי המחקר וההוראה המרכזיים שלה הם לקויות למידה, הפרעות קשב, הוראה מותאמת במתמטיקה לתלמידים מתקשים, הכשרת מורים, אסטרטגיות למידה, ארגון זמן.
טלי בולטקס, תואר ראשון (B.Ed.) בחינוך מיוחד ובחינוך יסודי מטעם המכללה ע"ש דוד ילין בירושלים. מחנכת כיתת חינוך מיוחד זו השנה השלישית בבית הספר "ברושים" לליקויי למידה רב־בעייתיים ובעיות רגשיות־התנהגותיות.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
פרחי, מ' ובולטקס, ט' (2024). "הסברתי אלף ואחת פעמים:" אתגרים ודרכי התמודדות של מורות לחינוך מיוחד בהוראת תלמידים מתקשים במתמטיקה. חוקרים@החינוך המיוחד, 5, 69-33.
מיכל ניסים, אורלי עידו, לילי ורטהיימר ואילנית כהן
תקציר
בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) אוריינות היא אחת היכולות החשובות המובילות לעצמאות. ישנו מספר מצומצם של מחקרים העוסקים בהוראת הקריאה לתלמידים עם מש"ה וקיימות מעט תוכניות מפורטות להוראת הקריאה לתלמידים עם מש"ה. המחקר הנוכחי מפנה זרקור להליך פיתוח של כלי למידה מסוג קופסאות בריחה להוראת הקריאה לתלמידים עם מש"ה. קופסאות בריחה הן פיתוח זמין, מותאם ומונגש של חדרי בריחה.
במחקר השתתפו 11 תלמידים עם מש"ה בגילים 16-10, 11 מורות לקריאה בחינוך בבתי הספר שבהם לומדים התלמידים ושתי מומחיות, האחת בתחום הוראת הקריאה לתלמידים עם מש"ה, והשנייה בתחום עיצוב בחינוך.
שיטת המחקר שנבחרה היא מחקר מבוסס עיצוב. שיטה זו משלבת תכנון מחקרי עם פעילות בסביבה הטבעית שבה מתרחשת הלמידה. היתרון של שיטת מחקר זו הוא השילוב בין התרגול המעשי בכיתות הלימוד לבין היסודות התיאורטיים המנחים את בניית תהליך הלימוד.
הממצאים מצביעים על כך שקופסאות הבריחה שעוצבו לילדים שהשתתפו במחקר היו מותאמות לתלמיד ולצרכיו ועוררו מוטיבציה ללמידה. הדיוקים שהציעו המורות כחלק מתהליך בניית קופסאות הבריחה, הובילו להתאמה דיפרנציאלית לכל תלמיד. המומחיות העלו את האפשרות למתן בחירה לתלמידים במהלך המשחק בקופסה, ובכך הובילו להשגת מטרה נוספת, שלא הובאה בחשבון בתחילת הפיתוח, והיא תחושת העצמאות של התלמיד בעקבות הבחירה שלו במטלות לאורך המשחק. כמו כן, ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על הצורך בהכרת תחום הפישוט הלשוני כחלק מהכשרת המורים להוראת הקריאה לתלמידים עם מש"ה.
מחקר זה עשוי לשמש מודל למורים להוראת הקריאה לפיתוח כלי להוראת הקריאה. כמו כן, במאמר ניתנות המלצות להכשרת מורים להוראת קריאה.
מילות מפתח: הוראת הקריאה, חינוך מיוחד, מוגבלות שכלית התפתחותית, קופסאות בריחה
ד"ר מיכל ניסים, ראש המסלול להכשרת מורים לתלמידים עם מוגבלויות מרובות (מלמ"ם), מקימה ומובילה של התוכנית להכשרת מטפלים במים במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מחקריה של מיכל הם בתחום החינוך המיוחד ובתחום הטיפול במים.
ד"ר אורלי עידו, ראש תוכנית 30+ לתואר ראשון בחינוך במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ראש התוכנית לניהול שינוי ויזמות חינוכית במכון מופ"ת, רכזת התוכנית "להיות סטודנט" לשילוב של אנשים עם מוגבלות באקדמיה. חוקרת, מרצה ועוסקת בתחום המוגבלויות כמדריכה פדגוגית.
לילי ורטהיימר (.M.A), רכזת עבודה מעשית במסלול מלמ"ם במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. חוקרת, מרצה ועוסקת בהוראה לתלמידים עם מוגבלויות כמדריכה פדגוגית.
אילנית כהן (.M.A), מנהלת בשיתוף של המרכז לחדשנות בהוראה, מנהלת הסדנה לחינוך מיוחד, ומרכזת הסדנאות להוראה מיטבית וחדשנית במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. מרצה בתחום עיצוב בחינוך.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
ניסים, מ', עידו, א', ורטהיימר, ל' וכהן, א' (2024). מחוץ לקופסה: עיצוב קופסת בריחה להוראת הקריאה לתלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. חוקרים@החינוך המיוחד, 5, 100-70.
חנין ואסל ונוע רגוניס
תקציר
מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתה של תוכנית התערבות המבוססת על למידה ניידת, שפותחה לתלמידים עם לקות שמיעה המשולבים בחינוך הרגיל בכיתות היסוד ד-ו במגזר הערבי, בפרט בלמידת שפה ומתמטיקה. החסך בשמיעה מוביל לקליטת מידע חלקי או מעוות ובכך לפגיעה בהישגים הלימודיים, במוטיבציה ללמידה ובדימוי העצמי של תלמידים עם לקות שמיעה. לפיכך, מטרת תוכנית ההתערבות היא לאפשר לתלמידים אלו למידה מותאמת ואישית הנעזרת בייצוגים ויזואליים המקובלים כתומכים בלמידה של אוכלוסייה זו. התוכנית הופעלה במשך שנה וחצי וכללה שימוש בכלים דיגיטליים ניידים כגון מחשב ומחשב־לוח. התלמידים למדו באמצעות יישומונים ייעודיים שנבחרו בקפידה להקניית ידע בשפה ובמתמטיקה. המורים וההורים קיבלו הדרכה ביחס לאופן היישום של התוכנית לפני שהתחילה ובמהלכה. אוכלוסיית המחקר כללה: תלמידים לקויי שמיעה (21), המורים המלמדים אותם שפה ומתמטיקה (39) והורי התלמידים, אבות ואימהות (46). המחקר נעשה בשיטה המשלבת מחקר איכותני ומחקר כמותי (Mixed Method). ממצאי המחקר מצביעים על יתרונות של שילוב למידה ניידת לתלמידים אלו, זאת על פי העמדות של שלוש האוכלוסיות ביחס לקידום הלמידה, להנאה מן הלמידה, ולשביעות רצון מיישום התוכנית. כמו כן, נמצא כי חל שיפור בהתפתחותם של רוב מרכיבי השפה, פרט לתחביר, ובידע המתמטי. עם זאת, עולה שלמידה ניידת לא מבטיחה שוויון מאחר שרק התלמידים עם לקות השמיעה נתרמו, כך שנוצר אי־שוויון מסוג אחר. לצד ההצלחות עלו גם קשיים הנובעים בעיקר מחוסר מיומנות טכנולוגית של המורים, בניהול הוראה שונה לאוכלוסיות שונות בכיתה, והפרעה למהלך הלמידה בכיתה שנוצרה בעת שימוש ביישומונים המבוססים על השמעה בקול. ממצאי המחקר מלמדים שאפשר להוביל שינויים המבוססים על למידה חדשנית מבוססת טכנולוגיה במגזר הערבי, ובפרט לקידום אוכלוסיות מיוחדות.
מילות מפתח: לקות שמיעה, התפתחות שפה, רכישת מושגים מתמטיים, למידה ניידת
ד"ר חנין ואסל, מתאמת אקדמית לתואר שני בתכנון לימודים והערכה, נתיב חדשנות פדגוגית "מהפכה" במכללה האקדמית בית ברל. מרצה בתוכניות לתואר שני ובהכשרת אקדמאים להוראה, עמיתה במרכז להוראה ולמידה, חוקרת בתוכנית המעבדה, שבה מתקיים ליווי מחקרי לבתי ספר שמובילים חדשנות פדגוגית, ומנהלת תוכנית G4C בהובלת ארה"ב בשיתוף פעולה עם בחרין, איחוד האמירויות וישראל. בעבר עבדה במשרד חינוך בתפקידים מערכתיים: מומחית ליקוי שמיעה, מדריכה בהערכה, מדריכת הכלה, מובילה דיגיטלית, מתכללת מיזם חינוכי ברמה מחוזית. סיימה פוסט־דוקטורט שעסק בהטמעת טכנולוגיה בבתי ספר בחברה הערבית. תחומי העניין והמחקר שלה הם: חינוך מיוחד, חדשנות פדגוגית, הובלת שינויים בשילוב טכנולוגיה בהוראה, והמוקד המחקרי הוא חקר החברה הערבית בישראל.
ד"ר נוע רגוניס, ראש התוכנית לתואר שני בחינוך בינתחומי STEM במכללה האקדמית בית ברל. בעבר כיהנה בתפקיד ראש החוג למדעי המחשב במכללה, ולימדה במשך 12 שנים בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. מתמחה בהוראת מדעי המחשב, לימדה בתיכון במשך 16 שנה, ועוסקת זה 28 שנים בהכשרת סטודנטים להוראת מדעי המחשב. כתבה ספרי לימוד בתחומים: תכנות לוגי ומערכות מומחות ותכנות מונחה עצמים ומודלים חישוביים. עוסקת במחקר על אודות תפיסת מושגים של מדעי המחשב בקרב תלמידים, סטודנטים ומורים, שילוב תקשוב בתהליכי הוראה ולמידה, חדשנות ויחס ללמידה בינתחומית בתחומי STEM. מפרסמת מחקרים בכתבי־עת מדעיים ומציגה בכינוסים. כתבה בשיתוף עם פרופ' אורית חזן וד"ר תמי לפידות את הספר Guide for Teaching Computer Science. פיתחה בשיתוף עם פרופ' אורית חזן את הקורס חשיבה חישובית הניתן ללמידה בקמפוס IL.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
ואסל, ח' ורגוניס, נ' (2024). למידה ניידת לקידום תלמידים עם לקות שמיעה בבתי ספר יסודיים במגזר הערבי. חוקרים@החינוך המיוחד, 5, 132-101.
יעל מר, צביה ברזניץ ותמי קציר
תקציר
קשיים בקריאה ולקות קריאה נמצאו קשורים לחרדה בקרב מבוגרים, אך מעט נחקר על אודות חרדה ספציפית כלפי קריאה בקרב מבוגרים עם לקויות קריאה. לחרדת קריאה השלכות על הישגיהם האקדמיים ועל מצבם הרגשי של ילדים ומתבגרים אשר אובחנה אצלם לקות קריאה.
במחקר זה נבחן הקשר בין חרדה תכונתית, מצבית והישגית לבין עוררות פיזיולוגית בזמן קריאה קולית ודמומה בקרב מבוגרים עם וללא לקות קריאה בקרב 39 מבוגרים, אשר אצל 19 מהם אובחנה לקות קריאה.
כדי להעריך את ההבדלים בין הקבוצות, המשתתפים ביצעו מבחני קריאה ומבחנים קוגניטיביים והשיבו על שאלוני דיווח עצמי על חרדה מצבית, תכונתית והישגית. במהלך קריאה קולית וקריאה דמומה של טקסט הוקלטו מדדי עוררות פיזיולוגית.
מבוגרים עם לקות קריאה הציגו דפוס איטי יותר, שכלל איטיות בקריאה, בעיבוד מידע וכן עיכוב בתגובה הפיזיולוגית. לא נמצאו הבדלים בין קבוצות בדיווח על חרדה מצבית תכונתית או הישגית. בשתי הקבוצות, העוררות הפיזיולוגית הייתה גבוהה יותר במהלך קריאה קולית לעומת קריאה דמומה. בקרב מבוגרים ללא לקות קריאה, עוררות פיזיולוגית בעת קריאה קולית ודמומה וכן זמן הקריאה הדמומה היו קשורים לחרדה תכונתית. בקבוצה זו נמצא גם קשר חיובי מובהק בין חרדה הישגית לעוררות פיזיולוגית בקריאה דמומה בלבד. בקרב מבוגרים עם לקות קריאה לא נמצאו קשרים בין דיווחים על חרדה לבין עוררות פיזיולוגית.
היעדר ההבדלים בין הקבוצות בדיווח על חרדה והיעדר הקשר בין דיווחים על חרדה לבין עוררות פיזיולוגית בקבוצת המבוגרים עם לקות הקריאה מצביעים על כיול רגשי שגוי המהווה גורם לחוסן נפשי המאפשר להם להמשיך ולהתמודד עם הדרישות האקדמיות במוסדות ההשכלה הגבוהה.
מילות מפתח: כִּיּוּל, לקות קריאה, חוסן אקדמי, חרדה
ד"ר יעל מר, מרצה בחוג להוראת עברית – שפה ואוריינות ובתוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. פוסט־דוקטורנטית במעבדה לחקר הקוגניציה והלמידה, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת בר־אילן.
פרופ' צביה ברזניץ (ז"ל), פרופסור מן המניין, מקימת מרכז אדמונד י' ספרא לחקר המוח בלקויות למידה באוניברסיטת חיפה. חקרה את הבסיס המוחי וההתנהגותי לשטף קריאה ופיתחה תוכניות טכנולוגיות לקידום שטף קריאה והבנה.
פרופ' תמי קציר, פרופסור מן המניין, ראש מרכז אדמונד י' ספרא לחקר המוח בלקויות למידה. חוקרת את הקשר בין רגשות וקריאה ומפתחת תוכניות התערבות פרטניות וכיתתיות לקידום קריאה בגילי בית הספר וחטיבת הביניים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
מר, י', ברזניץ, צ' וקציר, ת' (2024). חרדה וקריאה – הפרופיל הייחודי של מבוגרים עם לקות קריאה. חוקרים@החינוך המיוחד, 5, 164-133.
[1] המחקר התבצע במרכז אדמונד י' ספרא לחקר המוח בלקויות למידה, אוניברסיטת חיפה.