המדור הרב-מודלי 2

ד"ר רבקה הלל לביאן משוחחת עם פרופ' שונית רייטר

פורסם בתאריך 7 באוקטובר 2021

חיה גרשוני
רפורמות שונות בחינוך עוסקות בשילוב והכלה של תלמידים עם מוגבלויות, אולם המערכת אינה מתייחסת למקרים של הורים עם מוגבלויות, ובפרט מוגבלויות נפשיות ושכליות. קבוצה זו אינה מזוהה במסגרות שונות כמו חקיקה והדרכת מורים, אך עם זאת, במישור המעשי עובדי הוראה נתקלים תכופות בהורים אלו ומשפיעים רבות על עיצוב הורות זו.

שאלת המחקר היא מהו תפקידה של המערכת החינוכית הנתקלת בתלמידים שהוריהם הם אנשים עם מוגבלויות? מטרת המאמר להעלות מודעות לקיומה של קבוצת הורים עם מוגבלויות, לתאר את תפקידם של מוסדות החינוך הפוגשים הורים אלו ולהציע מתווה ראשוני לתמיכה בהורות זו.

מאמר זה נכתב כחלק מעבודת דוקטור העוסקת בהורות של זוגות חרדים עם מוגבלויות. המחקר התבצע במתודולוגיה איכותנית באמצעות ראיונות עומק עם הורים עם מוגבלויות, עם בני משפחתם ועם אנשי מקצוע. בניתוח הממצאים עלה שהמערכת החינוכית מעורבת במערכות השונות המשפיעות על תלמיד שהוריו עם מוגבלויות. המעורבות באה לידי ביטוי עם הילד והוריו, עם המשפחה המורחבת ועם רשויות פורמליות. מעורבות זו יכולה להיות שיתופית ותורמת, אך גם קונפליקטואלית ונפיצה. לפיכך, יש לזהות את קבוצת ההורים הזו ולהציע מענים ממוקדים להכוונת המורים ולסיוע להורות, תוך דגש על גבולות ברורים והכרה בחשיבות תרומתם של מורים, תרומה התומכת בהזדמנות שווה לאנשים עם מוגבלויות למימוש הורותם.

מילות מפתח: הזכות להורות, הורים עם מוגבלויות, הורים מול מערכת החינוך, חרדים, שוויון הזדמנויות בחינוך

חיה גרשוני, עורכת דין, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. עוסקת בקידום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, בפרט בתחום הזכות לזוגיות ולהורות, באמצעות מחקר, קידום חקיקה וייצוג. חוקרת את תחום הזוגיות וההורות של אנשים חרדים עם מוגבלויות.

* בהוקרה למנחות, פרופ' נטע זיו ופרופ' דפנה הקר, שכיוונו את דרכי גם במאמר הנוכחי. לעמיתיי במרכז ללימודי מוגבלות באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון מופ"ת שהעירו הערותיהם בעת התגבשות המאמר. לידידותיי נטע פלדמן, פרופ' סמדר בן אשר ושרה ריס על תרומתן התמידית בחוות דעת, בעריכה ובתרגום. למירי הופנר שהייתה מקור השראה במאמר זה. לעורכת היקרה, ד"ר רבקה הלל לביאן שתרומתה משתרעת הרבה מעבר להקמת כתב-עת זה, וכמובן לצוות השיפוט והעריכה ששקדו על טיוב הטקסט בקפידה ובסבלנות. ככל שנותרה שגיאה כלשהי – אני נושאת באחריות.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: גרשוני, ח' (2021). "כאילו כותל אליו לפנות" – מערכת החינוך מול הורים עם מוגבלויות. חוקרים@החינוך המיוחד, 1, 57-17.

פורסם בתאריך 7 באוקטובר 2021

דניאלה מנזין
הורות לילד עם צרכים מיוחדים גורמת להפרה משמעותית של האיזון במערכת המשפחתית. המשפחה חווה משברים מרגע שמתעורר החשד לליקוי. בין הקשיים הללו אפשר לציין סימפטומים של דחק, תחושת אובדן ומשבר מתמשך (Ha, Hong, Seltzer & Greenberg, 2008). מחקרים רבים מתמקדים בתגובות ורגשות שמביעים הורים כלפי עובדת היותם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. עד שנות השבעים רווחו בספרות המחקרית דגמים המציגים את תגובות ורגשות ההורים כלפי ילד חריג כתהליך התפתחותי בכמה שלבים, החל בשלב ההלם והאבל, עבור במיאון להשלים עם האבחנה, כעס, אשם, חרדה ודיכאון וכלה בשלב הקבלה. משנות השמונים מוצגים בספרות המקצועית מחקרים הסותרים את תיאוריית השלבים (Wickler, Mascow & Fild בתוך מנור-בנימיני, 2004).

מאמר זה נכתב כחלק מעבודת דוקטור העוסקת בחוויית האימהות של אימהות לילדים עם הפרעות התנהגות. שאלת המחקר המרכזית במאמר הנוכחי בוחנת את המאפיינים של חווית האבל בקרב אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים, ומטרתה לתת מענה למטרות המחקר, שהן זיהוי של רכיבי ומאפייני חווית האבל, המשגה והכללה תיאורטית של חוויות האבל והפקת דרכים להתמודדות מיטבית עם חווית האבל.

אוכלוסיית המחקר מנתה 23 אימהות, שילדיהן אובחנו כילדים עם צרכים מיוחדים. אוכלוסיית המחקר הייתה מגוונת, ממגזרים שונים בפריסה סוציו-אקונומית מגוונת.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש במתודולוגיה איכותנית פנומנולוגית. המשתתפות רואיינו בנפרד באמצעות ראיונות סיפור חיים (Atkinson, 2007) אשר שימש כלי מחקר עיקרי. ניתוח הנתונים נעשה באמצעות ניתוח תוכן Thematic analysis)) בהתאם לעקרונות המעגל ההרמנויטי (Hermeneutical circle) (Kvale, 1996).

למחקר זה שתי תרומות מרכזיות. התרומה האחת היא דגם מעגלי ייחודי לתיאור הדינמיקה בחוויית האימהות של אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים. בדגם זה תרומה לספרות המחקרית שכן הוא מציע התבוננות חדשה בשלבי עיבוד האבל, ונשען על ממצאים מחוויות האבל הכרוני שאיתו מתמודדות אימהות לילד עם צרכים מיוחדים. התרומה השנייה מתייחסת לאימהות לילדים עם צרכים מיוחדים ומאפשרת להן להכיר את מדדי החוויה האימהית מזווית ייחודית. מדדים אלו מהווים חלק מן הרווחה הרגשית של האם, ולכן הם נמצאו משמעותיים ביותר לצורך חיזוק יכולות הטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים.

מילות מפתח:ילדים עם צרכים מיוחדים, אימהות, מאפייני תחושת אבל

ד"ר דניאלה מנזין, מנהלת אקדמית של קמפוס אילת של מכללת לוינסקי לחינוך, חוקרת בחינוך המיוחד, מרצה, מדריכה פדגוגית ומנחת הורים. תחומי התמחותה הם משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים – הורות ואימהות, סגנונות התמודדות, תמיכה חברתית, בדידות וצמיחה ממשבר, הפרעת התנהגות, עמדות החברה כלפי אנשים עם הפרעת התנהגות, הכלה, אסטרטגיות למידה, הדרה וסנגור עצמי של אנשים עם צרכים מיוחדים.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: מנזין, ד' (2021). "מתוך עולמות שבורים היא צומחת": מאפייני חוויית האבל של אימהות לילדים עם צרכים מיוחדים – מחקר פנומנולוגי. חוקרים@החינוך המיוחד, 1, 87-58.

פורסם בתאריך 7 באוקטובר 2021

שחר גינדי, אורלי נגרי, גלעדה אבישר, אנסטסיה אולקין, אורית גילור, עדי דסקלו,  עם יצחקי, רינת מיכאל, ריבה מנדל, גלי נאור זיידמן, ענת משה, חגית קציר, מרסל קרוגר, אלונה רודד, פנינה שביט

רפורמת ההכלה והשילוב נכנסה לשלב אופרטיבי בין חודש מרס לחודש יולי 2020, כאשר נערכו ועדות הזכאות והאפיון. תפקידן של ועדות אלו לשקלל את צורכיהם של התלמידים, לקבוע את זכאותם לשירותי חינוך מיוחדים ולקבוע את המסגרת המתאימה להם.

המחקר הנוכחי בחן את האופן שבו הורים המשתתפים בוועדות חוו את ועדות הזכאות והאפיון לאור הרפורמה. שבעה עשר ראיונות נערכו עם הורים שהשתתפו בוועדות זכאות ואפיון במהלך התקופה. ממצאי המחקר מראים שהחוויה שחוו רוב ההורים בוועדות קשה. הורים רבים חווים את הוועדות כתהליך בירוקרטי ומנוכר, ואת חברי הוועדה כלא רגישים לצורכיהם. הכימות, מתן מספרים לרמת הקושי של הילדים, עורר קושי רב וההורים ביקרו את שאלון הראמ"ה על כך שהוא אינו רגיש לשונות הבינאישית של תלמידים עם קשיים רבים ומגוונים, ודוחק הצידה חוות דעת של אנשי מקצוע מנוסים אשר מכירים את התלמידים לאורך שנים או אשר ערכו להם אבחונים מעמיקים. רוב ההורים מרגישים שהם מגיעים לתוך סיטואציה לא שוויונית זו ללא הכנה מספקת ולרוב ללא ליווי של איש מקצוע מטעמם. הורים רבים מרגישים שהאסימטריה ביחסי הכוח מאפשרת ליושבי ראש להטות את תוצאות הוועדה לפי צורכיהם. חשש זה עולה ככל שלהורים פחות גישה למשאבים, הן בהיבט הכלכלי, הן בידע ובקשרים. המרואיינים הביעו צורך לקבל מידע, הכוונה, ייעוץ ותמיכה, לצד תחושה שמערכת החינוך ככלל, וועדות הזכאות בפרט, מתקשים לספק צורך זה.

במאמר זה מתוארות המלצות ספציפיות להכנת ההורים לוועדות. כמו כן, מומלץ לתת משקל לכל הגורמים המעריכים את תפקודו של הילד ולחוות הדעת המתייחסות למסגרת המתאימה לו ביותר ולתמיכה הנדרשת, כאשר ציון הראמ"ה הוא רק אחד מגורמים אלה, אם בכלל. לאור תפיסת ההורים בנוגע לכניסת שיקולים זרים לוועדות, מומלץ להעביר את תפקיד יו"ר הוועדה לגוף חיצוני, כמו משרד המשפטים.

מילות מפתח: רפורמת ההכלה והשילוב, ועדות זכאות ואפיון, הורים לילדים עם מוגבלויות, יחסי הורים-מערכת

ד"ר שחר גינדי, מרצה וחוקר במכללה האקדמית בית ברל, כמו גם פסיכולוג קליני וחינוכי. פרסם בתחומים שונים הנוגעים לפסיכולוגיה, חינוך וחינוך מיוחד.

אורלי נגרי, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה וחינוך מ-University College London, שבמסגרתו התמחתה במרכז לחקר אוטיזם וחינוך. עוסקת במחקר בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך.

ד"ר (אמריטה) גלעדה אבישר, מרצה בכירה בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל, חוקרת וכותבת במגוון תחומים העוסקים בהיבטים מערכתיים של יישום שילובם של תלמידים עם מוגבלויות במערכת החינוך הכללית, בתכנון לימודים ותוכניות לימודים ובהכשרת מורים ובעלי תפקידים בבית הספר.

אנסטסיה זלוז'ין אולקין, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית, מטפלת CBT ומנחת מיינדפולנס וחמלה בשדה החינוכי. כיום עובדת  בשפ"ח מרום הגליל, ובמסגרת עבודתה עוסקת באבחון, בטיפול ובעבודה מערכתית במסגרות חינוכיות. נוסף על כך, היא מטפלת ביחידה להפרעות חרדה בעמותת "חוף הגליל" ומעבירה סדנאות מיינדפולנס וחמלה לצוותים חינוכיים, לתלמידים ולהורים.

ד"ר אורית גילור, מרצה וחוקרת במכללה האקדמית בית ברל בתחומי לקויות למידה, משפחה של תלמידים עם מוגבלות ומעגלי תמיכה בבית הספר ובקהילה. פרסמה בנושא תהליכי יישום השילוב של ילדים עם מוגבלות במערכות החיים – בית הספר ומסגרות פנאי.

עדי דסקלו, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית במרכז האקדמי פרס ותואר שני בפסיכולוגיה התפתחותית ותהליכים חינוכיים באוניברסיטת ביקוקה במילאנו.

ד"ר נעם יצחקי, פסיכולוגית חינוכית ומרצה מן החוץ באוניברסיטת בן-גוריון ובמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. עוסקת במחקר וביישום של תיאוריות מוטיבציה ולמידה רגשית-חברתית בקרב ילדים ובני נוער במערכת החינוך.

ד"ר רינת מיכאל, מרצה בכירה וראש המסלול והחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל. עומדת בראש המעבדה לחקר קוגניציה חברתית במכללה האקדמית בית-ברל ועובדת כחוקרת בתוכנית פר"ח. תחומי המחקר שלה מתמקדים בהתפתחות חברתית-רגשית של תלמידים ובוגרים עם מוגבלויות.

ד"ר ריבה מנדל, מרצה וחוקרת בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל, מומחית בדרכי הוראת תלמידים מתקשים במתמטיקה.

גלי נאור זידמן, פסיכולוגית חינוכית, מדריכה ומתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית, מנהלת השירות הפסיכולוגי-החינוכי בבת-ים. עובדת רבות באבחון ובטיפול בילדות ובילדים עם צרכים מיוחדים ועם הוריהם.

ד"ר ענת משה, מרצה ומדריכה פדגוגית במסלול לחינוך מיוחד בפקולטה לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. מדריכה מומחית בתחום לקויות למידה במשרד החינוך. מלווה בתי ספר בתהליך הטמעת הרפורמה בחינוך המיוחד. חוקרת בתחום שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה ושיתוף פעולה בין צוותי חינוך מיוחד וחינוך רגיל.

חגית קציר, מרצה ומדריכה פדגוגית בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית בית ברל. דוקטורנטית בחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת חיפה, ופעילה חברתית למען קידום זכויותיהן של אוכלוסיות עם מוגבלות.

ד"ר מרסל קרוגר, מרצה במסלול חינוך מיוחד בתוכניות לתואר ראשון ושני במכללה האקדמית בית ברל.

ד"ר אלונה רודד, פסיכולוגית חינוכית ומרצה בתחומי החינוך והפסיכולוגיה במכללת סמינר הקיבוצים, במכללה האקדמית תל-אביב-יפו ובמדרשה הארצית לפסיכולוגיה חינוכית. חברה בוועד החטיבה החינוכית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל ובוועדה המקצועית לפסיכולוגיה חינוכית במשרד הבריאות.

ד"ר פנינה שבי, מרצה וחוקרת במכללה האקדמית בית ברל, כמו גם ראש התוכנית לתואר שני בלקויות למידה-הערכה והתערבות חינוכית. היא פרסמה בתחומים הקשורים לנחישות (הכוונה) עצמית, סינגור עצמי וסינגור הורי ובחינוך והוראה בחינוך מיוחד.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: גינדי, ש', נגרי, א', אבישר, ג', אולקין, א', גילור, א', דסקלו, ע', יצחקי, נ', מיכאל, ר', מנדל, ר', נאור זיידמן, ג', משה, ע', קציר, ח', קרוגר, מ', רודד, א' ושביט, פ' (2021). חוויות של הורים בוועדות זכאות ואפיון לאור רפורמת ההכלה וההשתלבות. חוקרים@החינוך המיוחד, 1, 119-88.

פורסם בתאריך 7 באוקטובר 2021

יחיאל תנעמי

עדויות אמפיריות מצביעות בעקביות על הקשר שבין תפקודים ניהוליים (Executive Functions) והפרעת קשב לבין הישגים במתמטיקה, תחום דעת משמעותי להתפתחותו האקדמית של תלמיד. מטרת המחקר לבחון את הקשר שבין תפקודים ניהוליים (על-פי שאלון BRIEF-SR) לבין יכולת מתמטית (יחידות לימוד, והישגי בגרות) והפרעת קשב (עם/בלי), בקרב 370 תלמידי כיתה י"ב הלומדים מתמטיקה בשלוש יחדות לימוד שונות, מהם 84 מאובחנים עם הפרעת קשב.

נמצא קשר חיובי מובהק בין תפקודים ניהוליים לבין יחידות לימוד, ללא תלות בקיומה של הפרעת קשב. לעומת זאת, בקרב תלמידים עם הפרעת קשב לא נמצא קשר בין תפקודים ניהוליים להישגי בגרות במתמטיקה באף אחת מיחידות הלימוד, בזמן שבקרב תלמידים שאינם מאובחנים נמצא קשר רק בקרב 4 יחידות לימוד. כמו כן, נמצא שלתלמידים עם הפרעת קשב תפקודים ניהוליים נמוכים יותר, ללא תלות ביחידות הלימוד.

ההשלכות התיאורטיות של הממצאים נוגעות לקשר שבין התפקודים הניהוליים לבין היכולת המתמטית בקרב האוכלוסיות הנבדקות. ההשלכות היישומיות מתבטאות באפשרות עתידיות למתן מענה מותאם בתהליך ההוראה-למידה, בזיקה לתפקודים ניהוליים, למאפייני המשימה ולמאפייני התלמיד.

מילות מפתח: תפקודים ניהוליים, יכולת מתמטית, הפרעת קשב

ד"ר יחיאל תנעמי, מרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית חמדת, מלמד מתמטיקה בחטיבת הביניים בקבוצת יבנה ומנחה מורים בהוראת מתמטיקה לתלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד. שימש מדריך ארצי למתמטיקה באגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך. מחקריו עוסקים בנושאים הבאים: הקשר שבין היבטים קוגניטיביים ופסיכולוגיים למתמטיקה, פיתוח מקצועי של מורים למתמטיקה, הוראה שיתופית (Co-teaching) וקידום תפקודי לומד.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: תנעמי, י' (2021). הקשר בין תפקודים ניהוליים ויכולת מתמטית בקרב תלמידי כיתה י"ב בזיקה להפרעת קשב. חוקרים@החינוך המיוחד, 1, 151-120.

* מחקר זה נערך בתמיכת רשות המחקר של המכללה האקדמית חמדת.

פורסם בתאריך 7 באוקטובר 2021

אורלי הבל, רחל פלד, מירב צהר-רוזן, ענת קסירר
המעבר מתפיסת השילוב לתפיסת ההכלה ובעקבותיו התיקון ה-11 לחוק חינוך מיוחד (חוק חינוך מיוחד (תיקון מס' 11), ה'תשע"ח-2018), הוביל את הצורך לפתח תוכנית הכשרה לחינוך מכיל בקרב סטודנטיות להוראה בחינוך הרגיל. למחקר הנוכחי שתי מטרות מרכזיות:
(1) לפתח תוכנית לחינוך מכיל ולבחון את תרומתה ביחס לשיפור עמדות הסטודנטיות ולתחושת המסוגלות העצמית שלהן בהכלת תלמידים עם לקויות מורכבות בחינוך הרגיל;
(2) לבחון את שביעות הרצון של הסטודנטיות ביחס לכל אחד ממרכיבי התוכנית כבסיס להכשרה בעתיד.במחקר השתתפו 70 סטודנטיות בשנה השלישית ללימודיהן לתואר ראשון בחינוך במסלול לחינוך לגיל הרך (n = 36) ובמסלול לחינוך לבית הספר היסודי ולבית הספר העל-יסודי (n = 34). כל הסטודנטיות השתתפו בתוכנית הכשרה לחינוך מכיל. כלי המחקר היו כמותיים ואיכותניים (Mixed Method) וכללו שאלונים כמותיים שפותחו ותוקפו לצורך מחקר זה והועברו לכלל הסטודנטיות לפני תוכנית ההתערבות ואחריה. כמו כן, נערך ריאיון חצי-מובנה לקבוצת מיקוד (n = 10) לאחר תוכנית ההתערבות.ממצאי המחקר המרכזיים הראו שרק הסטודנטיות מהמסלול לגיל הרך שינו את עמדותיהן ואת תחושת המסוגלות העצמית שלהן ביחס להכלת תלמידים עם לקויות מורכבות במסגרות החינוך הרגילות. כלל המשתתפות הביעו שביעות רצון מהתוכנית ביחס למרכיביה השונים.המחקר הנוכחי מחדד את ההבנה ביחס לתרומתה של תוכנית ההכשרה לחינוך מכיל בתוכניות הלימוד השונות בחינוך הרגיל ואת משמעות מרכיביה לסטודנטיות. כל אלו יאפשרו דיוק והרחבה של התוכנית להמשך הכשרה מיטבית לחינוך מכיל.

מילות מפתח: חינוך מכיל, הכשרת מורים, עמדות, מסוגלות

ד"ר אורלי הבל, קלינאית תקשורת, מטפלת משפחתית ומומחית בעיצוב סביבות למידה-הוראה המשלבות טכנולוגיה ניידת לתלמידים עם לקויות מורכבות, מרצה בתוכניות לתואר ראשון ושני בחינוך מיוחד ולשעבר ראש התוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך. תחומי מומחיותה  הם קשר ותקשורת של מורים, משפחות וצוותים רב-מקצועיים של תלמידים עם צרכים מיוחדים, תהליכי שפה ותקשורת של תלמידים עם לקויות תקשורת בדגש על תלמידים על הרצף האוטיסטי, שילוב והכלה בהלימה לתפיסות הנשענות על מודלים חברתיים של מוגבלות ופיתוח שפה חזותית-דיגיטלית בסביבות הוראה על פי מודל הלמידה האוניברסלי. פעילה בארגון אייזק העולמי כמו גם באייזק ישראל בהנחיית קבוצות לפיתוח מנהיגות לבוגרים עם מוגבלויות שמשתמשים בתקשורת תומכת וחליפית.

ד"ר רחל פלד, מרצה ומדריכה פדגוגית בפקולטה לחינוך במכללת לוינסקי לחינוך. חוקרת בתחומים של שילוב אנשים מיוחדים בקהילה, ובתהליכי הכשרה וכניסה להוראה.

ד"ר מירב צהר-רוזן, ראש התוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך ומרצה בתוכניות לתואר ראשון ושני בחינוך מיוחד במכללה. מרצה ביחידה להכשרת הוראה בחינוך מיוחד באוניברסיטת תל-אביב. לשעבר מדריכה ארצית במתמטיקה בחינוך המיוחד  במשרד החינוך. תחום מחקרה העיקרי הוא פיתוח וחקר תוכניות התערבות בתחום  ההכוונה העצמית בלמידה בהיבטים מטה-קוגניטיביים ומוטיבציוניים-רגשיים בקרב ילדים ותלמידים בחינוך מיוחד ורגיל, תוך מיקוד בהקשר המתמטי וההוראה המותאמת במתמטיקה.

ד"ר ענת קסירר, מרצה בתוכניות לתואר ראשון ושני בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך.

חוקרת בתחום ילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי, התערבויות חברתיות, התפתחות ויכולות שפה פיגורטיבית בקרב ילדים ובוגרים עם אוטיזם ולקויות למידה, יצירתיות באוכלוסיות מיוחדות ויצירתיות בהוראה.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט: הבל, א', פלד, ר', צהר-רוזן, מ' וקסירר, ע' (2021). תוכנית התערבות לחינוך מכיל בקרב סטודנטיות לחינוך הרגיל: מחקר פיילוט. חוקרים@החינוך המיוחד, 1, 185-152.

* כל המחברות תרמו באופן שווה למחקר ולכתיבה.