דבר העורכת
מילים אלו נכתבות בעיצומם של ימי מלחמה. בתקופה זו מתרבים האתגרים הניצבים לפתחה של החברה הישראלית ושל המערכת החינוכית, המהווה דגם מוקטן של החברה כולה. אחד מגורמי החוסן שלנו כקהילה הוא העוגן שמעניקה לרווחת הילד השותפות המיטיבה שבין צוותי חינוך להורים. כתב־העת האקדמי השפיט החדש, חוקרים@צוותי חינוך-הורים, נוסד כדי לענות על הצורך במחקר אמפירי מבוסס ראיות על אודות הקשר בין צוותי חינוך להורים ועל הדרכים לטיפוחו. הוא כולל גם מדור של יוזמות ייחודיות.
כתב־העת משויך לרשות המחקר בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, שבראשו עומד פרופ' יצחק גילת. כתב־העת הוא תוצר של פעילותו של מרכז מחקר ארצי ליחסי צוותי חינוך-הורים (מהות), הפועל בשיתוף הדוק עם אגף בכיר שפ"י במשרד החינוך, במטרה לפתח ידע חדש בתחום חשוב זה ולהפיצו. בכל שנה מארגן המרכז פעילויות שונות ובהן כינוס מדעי ארצי, שבו מתכנסים חוקרים ממוסדות אקדמיים שונים בארץ, לרבות מכשירי מורים, קובעי מדיניות ואנשי חינוך, ומציגים את מחקריהם. כינוסים אלו מהווים את המצע ואת הרציונל להקמה של כתב־העת, המשמש במה אקדמית לפרסומם ולהפצתם של המחקרים המוצגים.
בגיליון הראשון והחגיגי רואים אור ארבעה מאמרים אמפיריים ויוזמה מקורית אחת. כולם עברו שיפוט קפדני על ידי סוקרים המומחים לנושא המאמר. מגוון הנושאים השלובים בגיליון שופכים אור על ריבוי שדות המחקר והעשייה בתחום ומניבים כיוונים למחקרי המשך.
הגיליון נפתח בברכתה של פרופ' ציפורה שכטמן, אשר עמדה בראש ועדת מומחים מטעם האקדמיה הלאומית למדעים ועסקה בקשרי הורים-בית הספר בחינוך העל־יסודי, לכתב־העת החדש.
במאמר הראשון בגיליון מנתחות אילנית אברהם, ד"ר חגית רפאלי-מישקין ז"ל וד"ר ענת כורם תפיסות ואסטרטגיות התמודדות של עובדי הוראה יוצאי אתיופיה ביחס למעורבות הורי התלמידים. המחברת השנייה של המאמר היא ד"ר חגית רפאלי-מישקין ז"ל, ראש תוכנית "תספה", הפועלת לשילוב כמותי ואיכותי של עובדי הוראה יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. ד"ר רפאלי-מישקין ז"ל נרצחה בידי טרוריסטים מרצחים בשבעה באוקטובר 2023. גיליון זה מוקדש לה ולפועלה רב־המשמעות בתוכנית "תספה" למען יצירת חברה מכילה וסובלנית יותר. לנצח תהיה בליבנו. יהי זכרה ברוך.
במאמר השני עומדת ד"ר איריס אלפי-שבתאי על הציפיות, על המעורבות ועל שביעות הרצון של הורים לילדים בבית הספר היסודי מהוראת האנגלית לילדיהם בבית הספר.
במאמר השלישי ד"ר אליסיה גרינבנק ממקדת על בסיס מחקרה את ההיבטים החשובים בעיני הורים בקשר שבין הורים לתלמידים עם מוגבלות לצוות החינוכי.
במאמר הרביעי מנתחת ד"ר גילת כץ את תהליך ההכשרה להוראה לקשר עם הורים מנקודת המבט הייחודית של המורים לעתיד.
ביוזמה המקורית החותמת את הגיליון מציעה רבקה אלקובי "חדר כושר רגשי־חברתי" לפיתוח למידה חברתית־רגשית בשילוב הורים ומורים.
הגיליון נועד לתרום להעשרת הידע בתחום יחסי צוותי חינוך-הורים בתקופה הייחודית הנוכחית, וכן לפיתוח הוראה של קורסים אקדמיים בנושא ובהלימה לציפיות ההורים ולשיתופם בעשיה החינוכית. מעבר לכך, הוא מהווה תוכן קריאה מצוין לאנשי חינוך, להורים ולכל המעוניינים להבין את המורכבות ואת הפוטנציאל הגלומים ביחסי צוותי חינוך-הורים.
אני מבקשת להודות מקרב לב לחברי מערכת כתב־העת, לסוקרי המאמרים שהקדישו מזמנם ותרמו ממומחיותם, לעורכת הלשון ולכותבי המאמרים.
בברכה,
ד"ר ענת כורם, ראש מרכז מחקר ארצי ליחסי צוותי חינוך-הורים (מהות)
עורכת כתב־העת
אילנית אברהם, חגית רפאלי מישקין ז"ל[1] וענת כורם
"אני מחזקת את עצמי, אני יודעת מה אני עושה והכי חשוב הוא הילד" (משתתפת במחקר)
תקציר
בוגרי תוכניות להכשרת מורים שהם יוצאי אתיופיה נתקלים לעיתים קרובות באתגרים במציאת תעסוקה ובהשתלבות במערכת החינוכית בתנאים קבועים. במחקרים קודמים נמצא כי החברה הישראלית, על אף שחלו בה שינויים ומגמות של שוויון, מייחסת ליוצאי אתיופיה הון חברתי ותרבותי נמוך ומתייחסת לגוון העור הכהה כמקור לחולשה ולאפליה. מטרת המחקר הייתה לבחון את חוויית הקליטה של עובדי הוראה יוצאי אתיופיה, בדגש על תפיסותיהם את מעורבות ההורים, ואת אסטרטגיות ההתמודדות שלהם איתה. במחקר איכותני־פנומנולוגי זה נערכו 32 ראיונות עם מורים וגננות יוצאי אתיופיה, בוגרי תואר ראשון ותעודת הוראה במכללות לחינוך, ונותחו בניתוח תוכן. ממצאי המחקר מצביעים על התפיסות שלהם לגבי האתגרים העומדים בפניהם בהקשר של מעורבות ההורים, כגון התייחסות למוצאם ולצבע עורם, אי־אמון ביכולתם, יחס מְבדל ולא שוויוני, וכן על אסטרטגיות ההתמודדות שלתפיסתם סייעו להם להתמיד: הכרה בערכם, מסוגלות עצמית, חוסן ושאיפות לעתיד. משתתפי המחקר ציינו את חשיבותה של תמיכת ההנהלה כגורם מרכזי שתורם להתמדתם. הממצאים חושפים את יחסי הכוח בחברה המעצבים את ההזדמנויות של אינדיבידואלים מתרבויות שונות לחינוך, לפרנסה ולביטוי תרבותי, ואת היחסים בין הקבוצות השונות המרכיבות את החברה, וכפועל יוצא, את ההקשר החינוכי. על סמך מסקנות המחקר, מופיעות בסיום המאמר המלצות לשילוב עובדי הוראה יוצאי אתיופיה במערכת החינוך.
מילות מפתח: עובדי הוראה יוצאי אתיופיה, מעורבות הורים, התיאוריה הביקורתית של הגזע, הון תרבותי וחברתי, צבע עור, דרכי התמודדות
[1] המאמר מוקדש לזכרה של ד"ר חגית רפאלי מישקין ז"ל, שנרצחה במתקפת החמאס בשבעה באוקטובר.
אילנית אברהם, חברה בצוות "תספה" – תוכנית להכשרה, לליווי ולהשתלבות של בני הקהילה האתיופית במערכת החינוך, רכזת תוכנית "תספה" במכללות להוראה, ומלווה את בניית הקורסים לחינוך בחברה רב־תרבותית. מרצה במכללת אפרתה ודוקטורנטית לחינוך באוניברסיטת בר־אילן. תחומי מחקרה הם חינוך בחברה רב־תרבותית, תוכנית "תספה", והיבטים לשוניים בנרטיבים של מבוגרים עם מוגבלות שכלית המשולבים באקדמיה.
ד"ר חגית רפאלי מישקין ז"ל, ראש תוכנית "תספה" – תוכנית להכשרה, לליווי ולהשתלבות של בני הקהילה האתיופית במערכת החינוך. לשעבר חברת צוות בתוכנית "אקדמיה־כיתה" במכון מופ"ת. עבדה במשך עשור בתפקידי ניהול והנדסת ביוטכנולוגיה בתעשיית התרופות בארץ. תחומי מחקרה היו חינוך בחברה רב־תרבותית ותוכנית "תספה".
ד"ר חגית רפאלי מישקין ז"ל נרצחה במתקפת החמאס בדרום הארץ בשבעה באוקטובר 2023.
ד"ר ענת כורם, עומדת בראש מרכז מחקר ארצי ליחסים שבין צוותי חינוך להורים (מרכז מהות) הפועל בשיתוף עם אגף בכיר שפ"י במשרד החינוך. יועצת חינוכית, מרצה בכירה לחינוך והעורכת של כתב העת האקדמי חוקרים@צוותי חינוך-הורים במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. כמו כן, היא חברת סגל ההוראה בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה עוסקים בפיתוח כישורים חברתיים בקרב ילדים ומתבגרים, ביחסי צוותי חינוך-הורים וברב־תרבותיות, והם מתפרסמים בארץ ובעולם.
Perceptions and coping strategies of teachers of Ethiopian descent with the involvement of their students' parents
Ilanit Avraham, Hagit Refaeli Mishkin, Anat Korem
Graduates of teacher training programs, of Ethiopian descent, often face difficulties in finding employment and in trying to fully integrate into the education system. It has been found that Israeli society attributes low cultural and social capital to people of Ethiopian descent and identifies dark skin as a weakness. The purpose of the study was to examine the experience of teachers of Ethiopian descent's absorption in the education system with an emphasis on their perceptions of parental involvement and their coping strategies. 32 teachers and kindergarten teachers of Ethiopian descent were interviewed, and the interviews were analyzed using a qualitative-phenomenological method. The findings point out their perceptions of the challenges they faced: prejudices and low expectations regarding their pedagogical abilities due to their descent and skin color, as well as the main coping strategies that helped them persevere: recognition of their value, self-efficacy, resilience, and aspirations for the future. Interviewees mentioned the importance of environmental support as a key factor contributing to their perseverance. The research sheds light on the precarious position of teachers of Ethiopian descent in Israel. It also seeks to reveal the power relations in society, which shape the opportunities of individuals from different cultures. This is to act consciously to change the existing situation and promote the implementation of democratic values in society. Based on the research conclusions, at the end of the article, there are recommendations for the integration of teachers of Ethiopian descent into the education system.
Keywords: teachers of Ethiopian descent, parental involvement, Critical Race Theory, cultural capital, social capital, skin color, coping strategies
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
אברהם, א', רפאלי מישקין, ח' וכורם, ע' (2024). תפיסות ואסטרטגיות התמודדות של עובדי הוראה יוצאי אתיופיה ביחס למעורבות הורי התלמידים. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 1, 33-1.
איריס אלפי-שבתאי
תקציר
מחקר זה עוסק בהוראת אנגלית בישראל, שהיא שפה משמעותית בכל תחומי החיים. הרציונל למחקר נובע מכמה סיבות. הראשונה היא מעמדה הגבוה של האנגלית והיותה השפה המובילה באינטרנט ובכפר הגלובלי שנוצר בעקבות מהפכת המידע והשימוש ברשת. השנייה היא הסתירה בין המטרות התקשורתיות המוצהרות של תוכנית הלימודים באנגלית לבין ההוראה הלא־תקשורתית של השפה בארץ. השלישית היא מיעוט המחקרים בתחום יחסי צוותי מורים והורים בהיבט של הוראת אנגלית. במחקר השתתפו 139 הורים שילדיהם לומדים אנגלית בבתי ספר יסודיים (כיתות ג־ו) שהשיבו לשאלון כמותי מקורי, שבאמצעותו הוערכו ציפיותיהם מהמורה האידאלי לאנגלית ומידת שביעות רצונם מהוראת השפה ומהידע באנגלית של ילדיהם בהשוואה למיומנויות הנחוצות בעיניהם בעידן הדיגיטלי הנוכחי. ממצאי המחקר מראים פער מובהק בין ציפיות ההורים לבין הנעשה בפועל. המורה האידאלי לאנגלית נתפס בעיניהם כמי ששולט בשפה ומראה יכולות הוראה גבוהות, המסייעות להטמעת האנגלית בקרב הילדים ובקידומם. ההורים הביעו שביעות רצון נמוכה מרמת ידע האנגלית של ילדיהם, ובפרט מהבנת השפה, מפיתוח מיומנויות דיבור ותקשורת ומקריאת חומרים באנגלית. חשוב להורים להרבות בחשיפה טבעית לאנגלית בשיעורים, שתקנה לילדים ידע ושליטה רחבה בשפה במגוון הקשרים. בניגוד למחקר קודם, שהראה שבקרב הורים בארץ ישנו רצון לקדם מיומנויות חברתיות־רגשיות (SEL) אצל ילדיהם, בכל הנוגע להוראת אנגלית הן נמצאות בתחתית החשיבות ולדעת ההורים אין להן מקום בשיעורים. שביעות הרצון הנמוכה שמופתה במחקר זה בקרב ההורים לגבי הוראת האנגלית ולגבי הידע המוגבל שמראים הילדים בשפה מחייבת שינוי כפול – הן בדפוסי הוראת האנגלית הן במעורבות ההורים ובשותפותם למען קידום ילדיהם. הדיון בממצאים מציע קווי יסוד לשינוי הדגשים בהוראת אנגלית ובהכשרת המורים בארץ, באופן שישליך על יחסי מורים והורים, יחדד את מעורבותם בלמידה ויתאים את תהליכי לימוד האנגלית למיומנויות הנדרשות במאה ה־21 ולעתיד לבוא.
מילות מפתח: הוראת אנגלית, מעורבות הורית, ציפיות, שביעות רצון
ד"ר איריס אלפי-שבתאי, מרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. תחומי המחקר שלה הם לשון שנייה ודו־לשוניות, הוראת שפה, קידומה והערכתה מתוך הקשר וקשרי צוותי מורים-הורים. מחקריה מפורסמים בכתבי־עת ובספרים בארץ ובעולם.
English teaching in the eyes of Israeli parents to children in an elementary school: Expectations, satisfaction and involvement
Iris Alfi-Shabtay
This study deals with the teaching of English in Israel, a significant language in all areas of life, which requires high proficiency in a variety of contexts. In contrast to the stated communicative goals of the English curriculum, in practice, a non-communicative teaching is carried out, and the pupils show many deficits in the knowledge of English that hardly improve throughout the school years. This contradiction between the necessity of English versus its actual teaching, in addition to the small number of studies in the field of teacher-parent team relations in English teaching, constitute the rationale for this study, which evaluates the perspectives of 139 parents whose children learn English in grades 3-6. The study uses an original quantitative questionnaire to evaluate the parents’ expectations of an ideal English teacher and their satisfaction with their children's knowledge of English, in line with what they consider necessary skills in the new era. The findings show a gap between parents' expectations regarding English teaching, which will enable pupils to master the language communicatively, and actual instruction. An ideal English teacher is perceived as someone who is highly proficient and shows high teaching abilities, that help students learn the language and advance. Parents expressed low satisfaction with their children's English knowledge, particularly language comprehension, speech and communication skills. It is important for parents to focus on effective teaching in English classes, and thus the integration of Socio-Emotional-Learning (SEL) skills in language classes is seen as the least important. The low satisfaction found among parents necessitates a double change, both in English teaching patterns and teacher training and in parental involvement and partnership. The discussion presents basic guidelines regarding the required change in a way, that will affect teacher-parent relations, sharpen their involvement in learning and adapt the English learning processes to the skills required in the 21st century.
Keywords: teaching English, parental involvement, expectations, satisfaction
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
אלפי-שבתאי, א' (2024). הוראת אנגלית בעיני הורים לילדים בבית ספר יסודי בישראל: ציפיות, שביעות רצון ומעורבות. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 1, 63-34.
אליסיה גרינבנק
תקציר
הספרות המחקרית מצביעה על חשיבותו של הקשר בין הורים לצוות החינוכי – מורים וגננות. קיום קשר עם הורים לתלמידים עם מוגבלות אף מעוגן בחוק והכרחי לקידומו של התלמיד במסגרת החינוכית. ברם, ממצאי מחקרים רבים מצביעים על קשיים רבים בקשר זה. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את ההיבטים השונים שלתפיסתם של הורים לתלמידים עם מוגבלות הם חשובים בקשר שלהם עם המורה/הגננת של ילדם. במחקר השתתפו 48 הורים שאצל ילדיהם אובחנו סוגי מוגבלויות שונים, הלומדים במסגרות של חינוך מיוחד או משולבים בכיתות רגילות. ההורים נשאלו בריאיון: "מהו הדבר החשוב לך ביותר בקשר שלך עם המורה/הגננת של הילדה/הילד שלך?" תשובותיהם של ההורים לשאלה זאת נותחו על פי הפרדיגמה האיכותנית. בדברי ההורים אותרו ארבע תמות המבטאות את ההיבטים החשובים להם בקשר עם המורה/הגננת של ילדם: (1) תקשורת שוטפת, שקופה וזמינה; (2) פתיחות, הקשבה ושותפות; (3) מקצועיות בהוראה ומקור ידע להורה; (4) קבלה והכלה של הילד. ממצאי המחקר מאפשרים לצוות החינוכי ללמוד על ההיבטים החשובים להורים בקשר, ובעקבות כך לשים דגש על היבטים אלו בקשר. למידה זאת עשויה לקדם קשר מיטבי, מאוזן ותומך המבוסס על אמון ושוויוניות ותורם לכל הצדדים – להורים, לצוות החינוכי וכמובן לתלמידים.
מילות מפתח: קשר בין הורים לצוות חינוכי, הורים לילד עם מוגבלות, שותפות בין הורים למורים ולגננות, תלמיד עם מוגבלות
The important aspects for parents of children with disabilities in their relationship with the educational staff
Alicia Greenbank
The research literature points to the importance of the relationship between parents and the educational team – teachers and kindergartners. Having contact with the parents of students with disabilities is even enshrined in law and necessary for the student's advancement in the educational framework. However, the findings of many studies point to many difficulties in this relationship. The purpose of the current study is to examine the various aspects that parents of students with disabilities consider important in their relationship with their child's teacher/kindergarten teacher. The sample consisted of 48 parents whose children were diagnosed with different types of disabilities, who study in special education settings or integrated into regular classes. In the interview with the parents, they were asked: "What is most important aspect of your relationship with your child's teacher/kindergarten teacher?". The parents' answers were analyzed according to the qualitative paradigm. Four themes were found that express the aspects that are most important to the parents:
1. Current and available communication; 2. Openness, listening to the parent and cooperation; 3. Professionalism in teaching and being a source of knowledge for the parent; 4. Acceptance of the child. The research findings allow the educational team to learn about the aspects that are important to parents in the relationship, and consequently emphasize these aspects in the relationship. This learning may promote an optimal, balanced, and supportive relationship that is based on trust and equality and contributes to all parties – the parents, the educational staff and the students.
Keywords: relationship between parents and educational staff, parents of children with disabilities, partnership between parents and teachers, students with disabilities
ד"ר אליסיה גרינבנק, מרצה בכירה וראש החוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון. הכשרתה היא בתחום החינוך המיוחד ובתחום הייעוץ החינוכי. עבדה שנים רבות כיועצת חינוכית וכמכשירה ומדריכה של מורים ויועצים. במחקריה מדגישה את החשיבות הקריטית של פיתוח מודעות לצורכיהם של האנשים הסובבים את הילד עם המוגבלות: משפחתו ואנשי הצוות הרב־מקצועי העובדים איתו. מאמינה כי מתן ליווי לאנשים אלו, תמיכה בהם והעצמה שלהם יובילו לחיזוק תחושת המסוגלות האישית והמקצועית שלהם, ובעקבות זאת, לשיפור בעבודתם ובהתנהלותם עם הילד. בשנים האחרונות מובילה הכשרה ייחודית שיזמה לפרחי הוראה בנושא שותפות בין צוותים חינוכיים לבין הורים לתלמידים עם מוגבלות.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
גרינבנק, א' (2024). ההיבטים החשובים להורים לילדים עם מוגבלות בקשר שלהם עם הצוות החינוכי. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 1, 86-64.
גילת כץ
תקציר
תקשורת עם הורים היא אחת הסוגיות המורכבות במערכת החינוך, הדורשת מיומנויות תקשורת וחוסן. למרות זאת, מעטים הם הקורסים העוסקים באתגר מורכב זה בתוכניות הכשרת המורים. מחקר איכותני זה מתבונן בתפיסות של סטודנטים להוראה שלמדו בקורס שעסק ביחסים בין הורים לבית הספר. המחקר מנתח טקסטים רפלקטיביים שכתבו הסטודנטים וכך חושף את נקודת מבטם. מחקר זה מתמקד בשאלה: כיצד מתארים הסטודנטים את המיומנויות ואת התפיסות שלמדו על תקשורת עם הורים? הטקסטים נכתבו במסגרת קורס במחקר איכותני שלמדו הסטודנטים, ובסופו כתבו עבודות סמינריוניות. הסטודנטים מתארים את השלב הראשוני שבו נחשפו לנושא של יחסי גומלין עם הורים, את הפרקטיקות ואת מיומנויות התקשורת עם הורים שלמדו באמצעות ראיונות ותצפיות שקיימו, וכן הם מתארים את האופן שבו התהליך הרחיב את המודעות העצמית ואת המודעות החברתית הרב־תרבותית שלהם בהקשר ליחסי הגומלין עם ההורים. הממצא המפתיע ביותר שעולה מהנתונים הוא שבתום הקורס כל הסטודנטים כתבו על מוטיבציה, על אחריות ועל מחויבות לדיאלוג עם הורים. כלומר, הסטודנטים גיבשו תפיסות חיוביות בסוגיה זו.
מילות מפתח: תקשורת עם הורים, חוסן, הכשרת מורים, תפיסות מורים
How did we learn to be engaging teachers in the dialogue with parents? Training process from the perspective of students
Gilat Katz
Communication with parents is one of the most complex issues in the education system, which requires communication skills and resilience. Despite this fact, there are few courses dealing with this complex challenge in teacher training programs. This qualitative study examined the perceptions of student teachers who took a course that dealt with parental and school relations. The study analyzes the descriptions written by the students in the papers they submitted as part of the course assignments. The students wrote about the process they went through from the initial stage of being exposed to the subject, through learning practices and deepening self and social awareness to the final stage of forming their identity. This study focuses on the way students describe the skills and perceptions they acquired about communicating with parents. The most surprising finding is that all the students wrote about motivation, responsibility and commitment to forming a dialogue with parents.
Keywords: communication with parents, resilience, teacher training, teachers' perceptions
ד"ר גילת כץ, תואר שלישי בחינוך מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מנחה, מרצה, מדריכה פדגוגית וחוקרת במכון כרם, במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין ובמכללת סמינר הקיבוצים. מלמדת במסלולים להסבת אקדמאים להוראה, לתואר ראשון ולתואר שני, בתוכנית רג"ב וביחידה לכניסה להוראה. בין תחומי הוראתה ומחקרה: מקרא ותרבות ישראל, מחקר איכותני, מחקר פעולה ותקשורת עם הורים.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
כץ, ג' (2024). איך למדנו להיות מורים פעילים בדיאלוג עם הורים? תהליך הכשרה מנקודת המבט של הסטודנטים. חוקרים@צוותי חינוך-הורים@, 1, 115-87.
רבקה אלקובי
תקציר
למידה חברתית־רגשית (SEL) הוא מונח המתייחס לרכישת כישורים המובילים לזיהוי ולניהול של רגשות, לפיתוח דאגה ואכפתיות לאחר, לקבלת החלטות אחראית, לייסוד מערכות יחסים חיוביות ולהתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים (בנבנישתי ופרידמן, 2020). מיומנויות חברתיות טובות עשויות להוביל להצלחה ברבדים בולטים רבים בחיי הפרט, וההפך (אלקובי, 2020; שפרלינג, 2018;Kautz, 2014; Osher et al., 2016 ).
בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית בעשורים האחרונים התלמידים מתנסים פחות בסיטואציות חברתיות פנים אל פנים, לכן, קיימת חשיבות להקניית מיומנויות אלו בבית הספר (שפרלינג, 2018).
לצורך הקניית מיומנויות אלו עלה רעיון לפתח מערכת ממוחשבת לשיפור מיומנויות חברתיות־רגשיות בקרב תלמידים הלומדים בבית ספר יסודי ובחטיבת הביניים. לצורך פיתוח המערכת נערך מחקר בגישה האיכותנית, שבמסגרתו רואיינו 10 מורים שהם מחנכי כיתות מבתי ספר יסודיים בכיתות א-ח. מתוך ניתוח הממצאים עלתה התובנה שהעמקת המודעות בקרב המורים בנושא הלמידה החברתית־הרגשית יכולה להתקיים באמצעות סדנאות והענקת ארגז כלים הכולל מענים למגוון האתגרים החברתיים־הרגשיים שהמורים נדרשים להם. הידע שיינתן למורים יביא אותם להקנות מיומנויות חברתיות־רגשיות אצל תלמידיהם (אלקובי, בכתיבה).
הבנת הממצאים היוותה את התשתית לבניית המיזם חדר כושר חברתי־רגשי, שמטרתו הגברת המודעות לדרכי ההקניה של מיומנויות חברתיות־רגשיות באופן יישומי ומותאם לבתי הספר תוך רתימה של ההנהלה, של הצוות החינוכי ושל ההורים לתהליך זה בראייה מערכתית.
חדר הכושר החברתי־הרגשי כולל מערכת ממוחשבת המאפשרת מיפוי של המצב החברתי של הכיתה ושל כל תלמיד בנפרד. נוסף על כך, כולל חדר הכושר מפגשים ותכנים להקניית מיומנויות חברתיות נדרשות, משחקים המקנים מיומנויות חברתיות־רגשיות ומאפשרים התנסות בהן. כמו כן, ערכות וכלים חדשניים במתודות מגוונות עומדים לרשות בית הספר וכן קיומן של סדנאות משותפות למורים ולהורים. בהמשך מוצגות דוגמאות להקניית מיומנויות ספציפיות.
התוכנית מדגישה את חשיבות השותפות של הורים בתהליך הלמידה חברתית־הרגשית, משום שהם הדמות הראשונה המתווכת את המיומנויות הללו לילד.
מילות מפתח: למידה חברתית־רגשית (SEL), הורים שותפים בחינוך, מיפוי חברתי־רגשי של התלמידים, אימון המיומנויות החברתיות־הרגשיות
A social-emotional gym: Parents, teachers, social-emotional learning and everything in between
Rivka Elkobi
Social emotional learning (SEL) is a term relating to acquisition of skills that lead to identification and management of emotions, development of care and consideration for another, making responsible decisions, establishing positive relationships and effective coping with challenging situations (Benbenishty & Fridman, 2020). Good social skills could lead to success in multiple prominent layers in the life of an individual and vice versa (Alkobi, 2020). Following the technological advance in past decades, pupils have less experience with social situations, therefore, there is significance to instilling of these skills at school (Shperling, 2018).
For purpose of development of a computerized system for emotional-social skills improvement among pupils, a study was conducted through qualitative approach, in which 10 homeroom teachers from elementary schools were interviewed. From analysis of the findings, an insight has arisen that deepening of awareness among teachers on the subject of social-emotional learning can exist through workshops and instilling of a toolbox that includes responses to a variety of social-emotional challenges that teachers are being called upon. The knowledge that is given to teachers will bring them to instilling social-emotional skills in their pupils (the study has not yet been published, elaboration in the paper).
Understanding of the findings constituted the foundation for building the initiative of "emotional-social gym", including a computerized system that allows for mapping of the social status of a class and of each pupil individually. Additionally, meetings and contents of instilling the required social skills, games that instill and train emotional social skills. In addition, innovative kits and tools by various methods are available for a school as well as mutual workshops for teachers and parents. In the initiative will appear examples for instilling specific skills.
The program emphasizes the importance of partnership of patents in the process of social-emotional learning, as they are the first figure that mediates social skills to a child.
Keywords: Social-Emotional Learning (SEL), parents participating in education, students' social-emotional mapping, training of social-emotional skills
רבקה אלקובי, דוקטורנטית באוניברסיטת בן־גוריון. מנחה ומפתחת תוכן במשרד החינוך, פסיכותרפיסטית מומחית, יזמית ומייסדת מרכז הרמוניה ושיטת B-Friend. מומחית תחום פיתוח שלומות SEL, טיפול בטראומה וחרדה, ו־ASD.
תחומי מחקרה הם עמדות של אימהות חרדיות לגבי שילוב ילדן עם ASD בחינוך הרגיל, תפיסתן של אימהות לגבי הכלה וקבלה של ילדים עם ASD בקהילה החרדית, חיזוק תחושת הקוהרנטיות בקרב משפחות בתקופת קורונה, ופיתוח הכלי החברתי־הרגשי B-Friend.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
אלקובי, ר' (2024). "חדר כושר חברתי־רגשי": הורים, מורים, למידה חברתית־רגשית ומה שביניהם. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 1, 131-116.