דבר העורכת
בימים אלו של מלחמה רב־אזורית, שבהם אנו חווים טלטלה רגשית, מהווה העיסוק במחקר החינוכי־החברתי, ובפרט חקר היחסים שבין צוותי חינוך להורים, מקור לפיתוח חוסן. בכך, נפתח בפנינו חלון לתקווה ולעתיד טוב יותר.
הגיליון הראשון של כתב־העת זכה לעניין רב ולהדים חיוביים בקהילות אקדמיות וחינוכיות. בעקבותיו הגיעו למערכת מאמרים חדשים רבים לשיפוט. המאמרים עברו סיקור קפדני של מומחים לנושאי המאמרים.
אנו גאים להציג את הגיליון השני של כתב־העת. המאמרים הכלולים בו נועדו להרחיב את הדעת בנושא יחסי צוותי חינוך-הורים ולהוות עוגן לעבודות מחקר, להוראה אקדמית ולעשייה חינוכית.
בגיליון רואים אור חמישה מאמרים אמפיריים. הם עוסקים בנושאים עדכניים ורלוונטיים במיוחד לעידן הנוכחי, ובהם: ההקשר הטכנולוגי, ריבוי התפקידים ורב־תרבותיות.
את הגיליון פותח מאמרן של ד"ר רעות-חן גמליאל ושל פרופ' עירית קופפרברג הבוחן בדקדקנות את מאפייני התקשורת המקוונת שבין הורים למורים בזמן משבר.
המאמר השני מאת ד"ר סמדר בר-טל עוסק בתקופת המשבר העולמי של מגפת קורונה. הוא מאיר את המורכבות הכרוכה בכפילות תפקידים של מורה-הורה והורה-מורה.
שלושת המאמרים הנוספים בגיליון עוסקים בחקר יחסי צוותי חינוך-הורים מהיבטים תרבותיים.
מאמרו של ד"ר עארף אבו-גוידר פותח צוהר להבנת יחסי מורים והורים במערכת החינוך הערבית־הבדואית בישראל.
מאמרה של ד"ר מיכל גנץ־מישר מכניס את הקוראים לעולמן של משפחות מהגרים מאפריקה ובוחן את האופן שבו מפגשים בלתי־פורמליים מחזקים את הקשר בין בית הספר למשפחות.
המאמר החותם את הגיליון נכתב על ידי ד"ר ענת כורם, פרופ' יצחק גילת וד"ר וליד דלאשה. הוא בודק את תפיסותיהם של הורים יהודיים וערביים על אודות אלימות ומוגנוּת בבתי ספר בישראל, וכפועל יוצא, מציע השלכות להתערבויות לצמצום האלימות.
אני מבקשת להוקיר את המומחים שסייעו לנו בהערותיהם הבונות במהלך תהליך השיפוט, את חברי מערכת כתב־העת ואת מחברי המאמרים. תודתי לעורכת הלשון, שירה דניאל, על תמיכתה הרבה בהכנת הגיליון ועד לפרסומו.
אני מזמינה אתכם להגיש לשולחן המערכת מאמרים מקוריים פרי עטכם, מאמרי הגות וסקירה ויוזמות ייחודיות, בהתאם להנחיות המופיעות באתר כתב־העת.
באיחולים לקריאה מהנה ותורמת ובברכה לימים בטוחים וטובים,
ד"ר ענת כורם
ראש מרכז מחקר ארצי ליחסי צוותי חינוך-הורים (מהות)
עורכת כתב־העת
רעות-חן גמליאל ועירית קופפרברג
מטרת המחקר הנוכחי לחקור את מאפייני התקשורת המקוונת הטבעית והבלתי־פורמלית בין מורים להורים בתקופת משבר. המחקר נשען על שילוב של שתי גישות: (1) חקר השיחה, גישה מיקרו־אנליטית לניתוח שיח המבוססת על ההנחה שחקר הרצף של נתונים טבעיים מאפשר לחקור מה המשתתפים אומרים ואיך הם אומרים זאת; (2) גישה ביקורתית מקרו־אנליטית החותרת להבליט פתרונות לבעיות ולהוביל לשינוי. נתוני המחקר הם שרשורים שנכתבו בפורום ציבורי בעת משבר בחינוך באוגוסט 2022. הנתונים נותחו תחת שתי עדשות מתודולוגיות שנגזרו מהגישות התיאורטיות: הראשונה אפשרה לחקור את תוכני הרצפים של הרשומות המקוונות, והשנייה לפרש את הבעיות והקשיים בהקשר ההיסטורי־החברתי ולדון בפתרונות. ממצאי הניתוח הראשון מראים שקבוצת המורים וקבוצת ההורים מיצבו את עצמן לעיתים קרובות בשיח המקוון כקבוצות ייחודיות עם תפיסות, מחשבות, עמדות ורגשות משותפים. כמו כן, זוהו שלוש מגמות שיח בין המורים להורים בשיח הדיגיטלי, הנעות בין שני קטבים על הרצף שבין הסכמה לאי־הסכמה. הניתוח הביקורתי אפשר להבליט פוטנציאל לדיאלוג בין שתי הקבוצות, שמפנה את כל המשאבים שלו לתקן את מערכת החינוך לטובת התלמידים.
מילות מפתח: תקשורת מקוונת הורים-מורים, משבר, חקר השיח, ניתוח מיקרו־אנליטי ומקרו־אנליטי
Reut-Hen Gamliel and Irit Kupferberg
Abstract
The aim of the current research is to investigate the characteristics of natural and informal online communication between teachers and parents during a crisis. The study relies on a combination of two approaches: (1) Conversation Analysis, a micro-analytical approach to discourse analysis based on the assumption that examining the sequence of natural data allows for the exploration of what participants say and how they say it; (2) A critical macro-analytical approach that seeks to highlight solutions to problems and lead to change. The data for the research are threads written in a public forum during an educational crisis in August 2022. The data were analyzed under two methodological lenses derived from the theoretical approaches: the first allowed for the exploration of the content of the sequences in the online records, and the second enabled the interpretation of problems and difficulties within the historical-social context and discussion of solutions. Findings from the first analysis indicate that the teacher and parent groups often positioned themselves in online discourse as distinct groups with shared perceptions, thoughts, attitudes, and emotions. Additionally, three discourse trends between teachers and parents were identified in the digital communication, ranging along a continuum from agreement to disagreement. The critical analysis highlighted the potential for dialogue between the two groups, directing all resources towards improving the education system for the benefit of the students.
Keywords: online communication between teachers and parents, crisis, discourse analysis, micro-analytical and macro-analytical analysis
ד"ר רעות-חן גמליאל, חוקרת במכון מופ"ת
ומרצה בחוג לייעוץ חינוכי במכללת ירושלים. מחקרה מתמקד בחוסן ומנהיגות בית ספרית מנקודת מבט של פסיכולוגיה חיובית. בכל מחקריה יש התייחסות ליחסי הגומלין בין הפרט למערכת ובין האישי לציבורי/ארגוני.
פרופ' עירית קופפרברג, פרופסור אמריטה בתחום הבלשנות וחקר השיח במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ועורכת כתב־העת "עיונים בשפה וחברה". ספריה ופרסומיה מתמקדים במתודולוגיה במחקר איכותני, בעיקר: (1) חקר שיח אינטראקטיבי רב־מודלי וחד־מודלי דבור, כתוב ומקוון במקום העבודה, בדגש על חקר צמתים של מורכבות; (2) התרומה של שילוב שיטות ניתוח שונות לחקר הנתונים; (3) חקר הקשר בין שפה פיגורטיבית וחקר הנרטיב.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
גמליאל, ר"ח וקופפרברג, ע' (2025). מאפייני התקשורת המקוונת בין הורים למורים בזמן משבר. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 2, 22-1.
סמדר בר-טל[1]
בתקופת התפרצות מגפת קורונה בעולם בתחילת שנת 2020 סגירתם של מוסדות החינוך ללא הכנה מוקדמת הביאה לשינוי גדול בחיי הבית ובאופן ההתמודדות המקצועית של המתמחים בהוראה. המתמחים בהוראה הם מורים בשנה הראשונה לכניסתם להוראה, הזוכים לליווי ולהערכה של מורה חונך ושל מנהל בית הספר ומשתתפים בסדנת התמחות (סטאז') במכללה להכשרת מורים פעם בשבוע לאורך שנת הלימודים. בתקופה זו הם נאלצו ללמד בסביבות הוראה ולמידה שלא הכירו, באופן מקוון סינכרוני ואסינכרוני ובמקביל לדאוג לצורכי ילדיהם בבית, כולל תיווך וסיוע בלמידתם. המתודולוגיה האיכותנית שננקטה במחקר הנוכחי סייעה להביא את קולם האותנטי של 30 מתמחים בהוראה, שבחרו בהוראה כקריירה שנייה בבתי ספר על־יסודיים. הממצאים המרכזיים מצביעים על מתמחים בהוראה-הורים שהסתגלו או לא הסתגלו לשינוי בעקבות המשבר העולמי והמעבר להוראה מהבית ולשהות עם המשפחה 24 שעות ביממה. המחקר בדק את המידה שבה העריכו או לא העריכו את עבודת ההוראה של מורי ילדיהם בתקופה זו בתפקידם המקביל כהורים-מתמחים בהוראה.
מילות מפתח: הורה, משבר עולמי, מתמחה בהוראה, קריירה שנייה בהוראה
Smadar Bar-Tal
Abstract
During the COVID-19 outbreak around the world at the beginning of 2020, the closing of educational institutions without prior preparation brought about a major change in home life and in the professional way of dealing with teaching interns. The teaching interns are teachers in the first year of their entry into teaching. They are accompanied and evaluated by a mentor teacher and the school principal. Throughout the school year they participate in an internship workshop at the teacher training college once a week. During COVID-19 outbreak, they had to teach in teaching and learning environments they were unfamiliar with online synchronously and asynchronously. They also had to take care of their own children's needs at home, including mediation and assistance in their learning. The qualitative methodology used in the present study helped bring the authentic voice of 30 teaching interns, who chose teaching as a second career in secondary schools.
Keywords: Parents, Global Crisis, Teaching Interns, Second Career in Teaching
ד"ר סמדר בר-טל, חוקרת ברשות המחקר ומרצה בכירה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. עמדה בראש התוכנית לתואר ראשון בחינוך לבית הספר העל־יסודי, הובילה את תחום ההוראה והלמידה המקוונת במרכז להוראה חדשנית ומיטבית במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט והייתה ראש המדור לסביבות הוראה ולמידה מקוונות במכון מופ"ת. יזמה והובילה את "שלובים" – הרשת החברתית המקצועית לאנשי חינוך.
מחקריה מתמקדים ביחסי הורים-מורים, בשילוב טכנולוגיות בהוראה ובלמידה, בפעילות אנשי חינוך וסטודנטים ברשתות חברתיות ובכניסתם של מורים חדשים להוראה בבתי הספר.
מלמדת קורסים בתוכניות לתואר ראשון ושני בנושאי פדגוגיה דיגיטלית ושיטות מחקר ומנחה סדנאות התמחות מקוונות.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
בר-טל, ס' (2025). מתמחים בהוראה-הורים והורים-מתמחים בהוראה שבחרו בהוראה כקריירה שנייה בתקופת משבר עולמי. חוקרים@הורים-צוותי חינוך, 2, 59-23.
[1] מחקר זה נערך בתמיכה של מרכז מהות, של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ושל משרד החינוך.
עארף אבו-גוידר
התפרצותה של מגפת קורונה השפיעה באופן משמעותי על חיי האנושות ברחבי העולם, ובמיוחד על קבוצות מסורתיות. השפעה זו בלטה במיוחד בישראל במערכת החינוך הערבית־הבדואית, אשר סובלת מאתגרים רבים, כמו מחסור בחשמל ובמשאבים אחרים. קשיים אלו התרבו במיוחד בכפרים הבדואים הלא־מוכרים, שבהם המערכת החינוכית נתקלת באתגרים ייחודיים הנובעים ממחסור בתשתיות בסיסיות.ראש הטופסראש הטופס
המחקר הנוכחי בחן את ההשלכות של מצב החירום על מערכת החינוך הערבית־הבדואית ואת האופן שבו מציאות חדשה זו השפיעה על יחסי מורים-הורים בעיניהן של מורות ערביות־בדואיות. המחקר בוצע בפרדיגמה איכותנית והשתתפו בו 30 מורות ערביות־בדואיות עם ותק שנע בין 5 ל־20 שנה, שלימדו בשנת הלימודים תש"ף ביישובים הלא־מוכרים בתחומי הדעת ערבית כשפת־אם ועברית כשפה שנייה בכיתות ד-ו.
מן המחקר עולה, כי בעקבות המצב החדש שנוצר בשל המגפה נוספה למורות הערביות־ הבדואיות תרבות למידה חדשה של זמינות ללמידה אקטיבית וחשיפה למקורות ידע חדשים. המורות צידדו בטכנולוגיה החדשה ככלי תקשורת מהימן שפותח רשת חברתית של תקשורת בין בית הספר להורים ולתלמידים כאחד, ובכך מהווה להן כלי עזר בשיפור מערכת החינוך בכפרים הלא־מוכרים. נוסף על כך, לדעתן יש להורים תרומה ייחודית בשיפור זה, ולשיטתן, הם יכולים לעזור בחיזוק הלמידה מרחוק, תוך שיתופם בפעילות לימודית בכלל, ובעיקר בזמן חירום. המורות העלו את הצורך בהדרכות וסדנאות שיתופיות עם ההורים, הן מצד משרד החינוך הן מצד בתי הספר, כדי להעלות את המודעות ללמידה טכנו־פדגוגית. סדנאות אלו יהוו חלון הזדמנות ייחודי לשילוב ההורים בתרבות הבית הספרית ולפיתוח מודעות גבוהה לפלטפורמות דיגיטליות, דבר אשר בתורו יוכל למנף את ההישגיות הבית ספרית.
מילות מפתח: מורות ערביות־בדואיות, הורים, למידה טכנו־פדגוגית, פוסט־קורונה
Aref Abu-Gweder
Abstract
The global impact of COVID-19 has significantly altered various aspects of life, particularly within traditional communities. This is particularly evident in the Arab-Bedouin education system, which grapples with challenges such as a lack of electricity and limited resources. The effects are even more pronounced in the unrecognized villages where the Arab-Bedouin education system operates.
This study delves into the repercussions of the state of emergency on the Arab-Bedouin education system and explores how this unprecedented reality has influenced the dynamics of teacher-parent relationships, as perceived by Arab-Bedouin educators. Employing a qualitative approach, the research engaged 30 Arab-Bedouin teachers with 5-20 years of experience, teaching Arabic as a mother tongue and Hebrew as a second language to students in the 4th-6th grade levels during 2019-202, specifically in unrecognized villages.
Findings indicate that despite the challenges posed by the pandemic, a new learning culture emerged for Arab-Bedouin teachers, characterized by increased accessibility to active learning and exposure to novel sources of knowledge. Teachers embraced new technologies as reliable communication tools, fostering a social network of communication between the school, parents, and students. They view technology as instrumental in enhancing the education system in unrecognized villages. Moreover, teachers believe that parents play a crucial role and can actively contribute, especially in the current context of reinforcing distance learning.
Confronted with the necessity of sharing new and meaningful learning experiences with parents, teachers emphasize the importance of collaborative training and workshops. They propose joint initiatives by the Ministry of Education and schools to conduct sessions with parents, focusing on raising awareness of techno-pedagogical learning. Such workshops present a unique opportunity to integrate parents into the school culture, fostering a high level of awareness in digital platforms that can positively impact the school's overall achievements.
Keywords: Arab-Bedouin teachers, Bedouins, parents, techno-pedagogical learning, post-Corona
ד"ר עארף אבו-גוידר, מרצה ומוביל אקדמי־פדגוגי במכללה האקדמית אחוה ובמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי ולאחרונה מכהן כראש החוג לשפה וספרות עברית במכללה האקדמית בית ברל. מחקריו עוסקים בחקר האתגרים של סטודנטים ערבים־בדואים באקדמיה, בעברית כשפה שנייה באקדמיה, אתגרי מערכת החינוך הערבית־הבדואית בישראל, במגדר וחינוך ובפדגוגיה דיאלוגית.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
אבו-גוידר, ע' (2025). מנפלאות הקורונה: הזום חישב מסלול מחדש ביחסי מורים-הורים במערכת החינוך הערבית־הבדואית בישראל. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 2, 84-60.
מיכל גנץ־מישר
ההגירה הבינלאומית הובילה לשינוי במרקם האנושי במרחב הציבורי בארץ ויצרה מתחים על רקע ההבדלים בדת, בתרבות, במסורת ובשפה. שינויים אלו הובילו לכך שקובעי המדיניות, החלו לתכנן יוזמות חברתיות מטעם ארגונים הומניטריים ועמותות חברתיות כדי לסייע למשפחות המהגרים מאפריקה שאינם יהודים להשתלב בישראל. עמותת קבוצת סול יסדה שיתוף פעולה עם עמותת אליפלט ועם בית הספר ההומוגני, הקולט ילדים ממשפחות מהגרים מאפריקה. במסגרת זו התקיימו מפגשים בלתי־פורמליים בין משפחות ישראליות מקבוצת הרוב הדומיננטית שילדיהם לומדים בחינוך ולדורף, לבין משפחות מהגרים מאפריקה, חסרי מעמד וזכויות מקבוצת מיעוט מודרת המתמודדת עם גזענות ואלימות. מטרת המפגשים הייתה מתן הזדמנויות לפיתוח הבנה, סובלנות ויצירת גשרים אישיים וחברתיים וסיוע בגיבוש חברה המבוססת על ערכים של שוויון, הכלה וקבלת האחר. במוקד המפגשים עומד הערך החברתי, והמפגשים הבלתי־אמצעיים בין המשפחות של שתי האוכלוסיות עם ילדיהן תורמים לקשר הראשוני, להיכרות אישית אמיתית ופתוחה, לצמצום המתחים על רקע פוליטי, חברתי וכלכלי ולפיתוח כשירות בין־תרבותית חברתית גם מחוץ לבית הספר.
מטרת המחקר הייתה לבחון את תרומתם של מפגשים אלו להידוק השותפות בין בית הספר להורים ממשפחות המהגרים מאפריקה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שהמפגשים מהווים מרחב לקירוב לבבות וללמידה חווייתית אישית ומשפחתית בשתי קטגוריות מרכזיות:
(1) ממצב של ריחוק והתנגדות לקרבה, היכרות והנאה משותפת: א. שינוי בשיח הפדגוגי, החינוכי והאישי; ב. יצירת מכנה משותף בין המשפחות; (2) מהתייחסות ביקורתיות לשיתוף פעולה.
המחקר תורם לגיבוש פעילויות במרחב החברתי, בסיוע ובתמיכה של ארגונים ועמותות, בשיתוף פעולה הדוק עם המסגרת החינוכית הפורמלית ומותאם לשילוב משפחות מהגרים בחברה הקולטת. הפעילויות מסייעות בפיתוח כשירות בין־תרבותית ובהפקת משמעויות אישיות, חברתיות וערכיות בהקשר מקומי, לאומי וגלובלי.
מילות מפתח: מפגשים בלתי־פורמליים, משפחות מהגרים, כשירות בין־תרבותית, שותפות בית ספר-הורים, חינוך בגישת ולדורף
Michal Ganz-Meishar
Abstract
International migration has changed the public sphere in Israel and created tensions based on differences in religion, culture, tradition, and language. These changes have led policymakers to begin planning social initiatives on behalf of humanitarian organizations and social associations to help non-Jewish African immigrant families integrate into Israel.
The "Sol Group" Association established a collaboration with the "Elifelt" Association and the Homogeneous School, which accepts children from immigrant families from Africa. In this framework, informal encounters took place between Israeli families from the dominant majority group whose children study at "Waldorf Education" and immigrant families from Africa, who lack legal status and rights and are a marginalized minority group that deals with racism and violence. The purpose of the encounters was to provide opportunities to develop understanding, tolerance, and the creation of personal and social bridges and to assist in forming a society based on values of equality, inclusion, and acceptance of others. The focus of the encounters is on social value. The direct meetings between the families contribute to the initial connection, a genuine and open personal acquaintance, reducing tensions on political, social, and economic grounds, and developing intercultural social competence even outside school.
The study aimed to examine the contribution of these meetings to strengthening the partnership between the school and parents from African immigrant families. The findings indicate that the meetings constitute a space for bringing hearts closer and for personal and family experiential learning in two main categories: (1) From a state of distance and resistance to closeness, familiarity, and shared enjoyment: a. Change in pedagogical, educational, and personal discourse; b. Creating a common denominator between the families; (2) From a critical approach to cooperation.
The contribution of the study to the formulation of activities in the social space is in close cooperation with the formal educational framework and has been adapted to integrate immigrant families into the receiving society. The activities assist in developing intercultural competence and producing personal, social, and value meanings in a local, national, and global context.
Keywords: Informal encounters, immigrant families, intercultural competence, school-parent partnership, Waldorf education
ד"ר מיכל גנץ־מישר, ראש התוכנית לתעודת הוראה בהתמחות עברית כשפה נוספת, מרצה בפקולטה לחינוך ומדריכה פדגוגית בהוראת עברית כשפת־אם וכשפה נוספת במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. מחקריה מתמקדים בחינוך והגירה בסביבה רב־תרבותית, בשילוב משפחות מהגרים בחברה, בדרכי הוראה מותאמות תרבות וברכישת השפה העברית. כמו כן, היא חוקרת את הוראת הספרות ויצירות ספרות בהקשר לפואטיקה ולפובליציסטיקה.
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
גנץ־מישר, מ' (2025). מפגישם בלתי־פורמליים מחזקים את הקשר בין בית הספר ומשפחות מהגרים מאפריקה. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 2, 123-85.
ענת כורם, יצחק גילת, וליד דלאשה [1]
אלימות בבתי הספר היא אחת הסוגיות המרכזיות שמערכת החינוך מתמודדת עימן כיום. לנוכח השפעותיה ההרסניות נדרשת הבנה של התופעה וכן מציאת דרכים לצמצומה. מחקר זה נערך בשל חשיבות נקודת המבט של הורים על הסוגייה ובשל הידע המועט עליה. המחקר כלל 724 הורים לתלמידים בכיתות א-י"ב, יהודים וערבים, שמילאו שאלון כמותי בנוגע לאלימות ולמוגנוּת בבית הספר. לאור חשיבות הרכיב התרבותי בעיצוב התנהגות אלימה, בוצעה השוואה בין שתי הקבוצות. ניתוח תפיסות ההורים העלה כי 70% מן ההורים מדווחים על כך שילדם היה מעורב באלימות. חוּמרה בינונית עד גבוהה של אלימות בבתי הספר דווחה על ידי כלל ההורים. המנבאים החזקים ביותר של תחושת המוגנוּת של הילדים בשתי הקבוצות הם האמון של ההורים בבית הספר והמקובלות החברתית של התלמידים. בסיום המאמר מוצגות הצעות להתערבויות בית ספריות המשלבות הורים לצורך צמצום אלימות. הצעות אלו נשענות על המלצות מקובלות בספרות המקצועית בתחום, והן חודדו בזיקה לממצאי המחקר הנוכחי ולמסקנותיו.
מילות מפתח: אלימות בבתי ספר, מוגנות בבתי ספר, עמדות הורים, יחסי מורים-הורים, רב־תרבותיות
Anat Korem, Yitzhak Gilat and Waleed Dallasheh
Abstract
School violence is one of the main issues facing the education system. Its destructive effects demand an understanding of this violence and thinking of ways to reduce it. The present research was designed to learn about parents’ perspective on this issue, on which there is little information. 724 Jewish and Arab parents of students (grades 1-12) responded to a quantitative questionnaire regarding school violence and protectedness. Because the cultural component plays a role in shaping violent behavior, the two groups were compared, and the analysis revealed that 70% of the parents reported that their child had been involved in violence. They report moderate to high violence in school, with the strongest predictors of children’s sense of protectedness in both groups being their parents’ trust in the school and their children’s social acceptability. The article ends with suggestions for intervention that include the parents to reduce school violence.
Keywords: School violence, school protectedness, parents’ attitudes, teacher-parent relationships, multiculturalism
ד"ר ענת כורם, עומדת בראש מרכז מחקר ארצי ליחסים שבין צוותי חינוך להורים (מרכז מהות) הפועל בשיתוף עם אגף בכיר שפ"י במשרד החינוך. מרצה בכירה לחינוך והעורכת של כתב־העת האקדמי חוקרים@צוותי חינוך-הורים במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. כמו כן, היא יועצת חינוכית וחברת סגל ההוראה בבית הספר לחינוך ע"ש שלמה (סימור) פוקס של האוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריה עוסקים בפיתוח כישורים חברתיים בקרב ילדים ומתבגרים, ביחסי צוותי חינוך-הורים וברב־תרבותיות, והם מתפרסמים בארץ ובעולם.
פרופ' יצחק גילת, פסיכולוג, מרצה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, כיהן בעבר כראש רשות המחקר בקמפוס לוינסקי. מחקריו עוסקים בממשק שבין חינוך לחברה: רב־תרבותיות, מעמד המורה, מעורבות הורים, חינוך ופוליטיקה.
ד"ר וליד דלאשה, ראש התוכנית לתואר שני בהוראה (M.Teach), רכז התוכנית לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך וראש היחידה לכניסה להוראה במכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה. תואר שלישי במינהל חינוך. תחומי העניין המחקריים העיקריים: הכשרת מורים תוך התמקדות בהיבטים שונים הנוגעים לעולם עובדי ההוראה, לרבות ההיבטים החינוכיים־הפדגוגיים, האישיים־הרגשיים והחברתיים. התמקדות נוספת בנושאי מינהל, ניהול ומנהיגות, יחסי בית ספר-קהילה, יחסי מורה-הורים-תלמידים, ונושאים אחרים הקשורים לתקופת הכניסה להוראה של מורים מתחילים. מטרתו העיקרית היא להשיג תובנה מעמיקה שתאפשר פיתוח תוכניות התערבות לחיזוק החברה הישראלית בכלל והחברה הערבית בפרט. פרסם מאמרים רבים בכתבי־עת מקצועיים והשתתף בכינוסים לאומיים ובינלאומיים. עורך שותף של כתב־העת Al-Nebras on Education, Science and Society והוא חבר VaKE (האגודה הבינלאומית לחינוך, לערכים ולידע).
(עריכה לשונית – שירה דניאל)
לציטוט:
כורם, ע', גילת, י' ודלאשה, ו' (2025). אלימות ומוגנות בבתי ספר יהודיים וערביים בעיני הורים בישראל: השלכות להתערבויות לצמצום האלימות. חוקרים@צוותי חינוך-הורים, 2, 163-124.
[1] מחקר זה בוצע במרכז מחקר ארצי ליחסי צוותי חינוך-הורים (מהות) הפועל תחת רשות המחקר של המרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט ובשיתוף עם אגף בכיר שפ"י.