חוקרים@החינוך המיוחד - גיליון 4

איילת אלמוג, שלומית שניצר-מאירוביץ'[1], ארי רייך, חפציבה בתיה ליפשיץ ואיילת גור

תקציר

הורים לילדים עם אוטיזם הם אוכלוסייה פגיעה המדווחת על תחושת מסוגלות הורית נמוכה ביחס לשאר האוכלוסייה. בזמני משבר, דוגמת מלחמה, שבהם רמת הדחק ההורי עולה באופן משמעותי, חשוב להבין אילו משאבים עשויים לתרום לתחושת המסוגלות ההורית. ממחקרים עולה, כי משאבי הגמישות הפסיכולוגית והתפקוד הרפלקטיבי תורמים בצורה מהותית למסוגלות ההורית. עם זאת, המחקר על אודות היבטים הוריים בקרב הורים לילדים עם אוטיזם בעת מלחמה מוגבל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההבדלים במסוגלות ההורית, בגמישות הפסיכולוגית ובתפקוד הרפלקטיבי בקרב הורים לילדים עם אוטיזם בשגרה ובמלחמה. כמו כן, המטרה הייתה לבחון את הקשר בין מידת הגמישות הפסיכולוגית ומידת התפקוד הרפלקטיבי לבין מידת המסוגלות ההורית בקרב ההורים בשגרה ובמלחמה ולבחון אם זמן המדידה (שגרה לעומת מלחמה) ממתן קשרים אלו.

במחקר השתתפו 140 הורים לילדים עם אוטיזם, 86 בזמן שגרה ו־54 בזמן מלחמה. ההורים ענו על ארבעה שאלונים: (1) שאלון דמוגרפי; (2) שאלון גמישות פסיכולוגית (Psy-Flex); (3) שאלון גמישות פסיכולוגית (PRFQ); (4) שאלון מסוגלות הורית (PSOC). ממצאי המחקר מעידים על כך שבעת מלחמה משאבי התפקוד ההוריים – מידת התפקוד הרפלקטיבי ההורי ומידת המסוגלות ההורית – גבוהים יותר בהשוואה לשגרה, בעוד משאב החוסן – גמישות פסיכולוגית – אינו שונה בין שני זמנים אלו. קשר חיובי נמצא בין מידת התפקוד הרפלקטיבי לבין מידת המסוגלות ההורית בקרב הורים לילדים עם אוטיזם הן בזמן שגרה הן במלחמה, בעוד הגמישות הפסיכולוגית נמצאה קשורה עם המסוגלות רק בזמן שגרה. לבסוף, זמן המדידה מהווה משתנה הממתן את הקשר שבין מידת הגמישות הפסיכולוגית ומידת התפקוד הרפלקטיבי לבין מידת המסוגלות ההורית. ממצאי המחקר מעלים צורך בהרחבת הידע באשר לצרכים הפסיכולוגיים והתפקודיים של הורים לילדים עם אוטיזם בזמן מלחמה. לנוכח הפגיעות שבה שרויות משפחות לילדים עם אוטיזם קיים צורך בפיתוח התערבויות קצרות־מועד לחיזוק התפקוד הרפלקטיבי של הורים לילדים עם אוטיזם בחירום.

מילות מפתח: מסוגלות הורית, גמישות פסיכולוגית, תפקוד רפלקטיבי, אוטיזם, מלחמה

[1] לשתי הכותבות הראשונות תרומה שווה.

למאמר המלא >>

איילת אלמוג, בוגרת תואר ראשון B.Ed. בחינוך לגיל הרך במסלול מורות גננות ממכללת אורנים. מנהלת כיתת גן דו־גילי (6-4) במשרד החינוך זה 18 שנים. מנחה גננות בשנת הסטאז', גננות ותיקות, סייעות וצוותים חינוכיים. זוכה בפרס החינוך על הובלת גן בתפיסת הגן העתידי כמקדם מצוינות.

ד"ר שלומית שניצר-מאירוביץ', חוקרת בתחום הפסיכולוגיה וכן בתחום Educational Neuroscience. עיקר מחקריה מתמקדים בתרומת לימודים גבוהים באקדמיה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ואופן התפתחותה של האינטליגנציה במעגל החיים בקרב אינדיבידואלים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. כמו כן, מחקריה עוסקים בהיבטים של הוראה יצירתית בחינוך המיוחד ובהיבטים פסיכולוגיים של מסוגלות הורית, שחיקה הורית וחוסן הורי בקרב הורים שלילדיהם צרכים מיוחדים.

ארי רייך, סטודנט לתואר שני במסלול מחקרי עם תזה באוניברסיטת בר־אילן. חוקר את התפקוד ההורי בקרב הורים לילדים עם צרכים מיוחדים. מורה במשך יותר מעשור בבתי ספר לחינוך מיוחד לתלמידים עם אוטיזם.

פרופ' חפציבה בתיה ליפשיץ, ראש מסלול ההתמחות של מוגבלות שכלית בתוכנית לתואר שני באוניברסיטת בר-אילן. יו"ר הקתדרא לחקר וקידום כושר השתנות ע"ש מצ'אדו ופרויקט עוצמות בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר־אילן. מחקריה עוסקים בנתיבי התפתחות אינטליגנציה ובכושר הקוגניטיבי של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) לאורך מעגל החיים, בחינוך אקדמי גבוה לאנשים עם מש"ה, באינטליגנציה רגשית באוכלוסייה עם מש"ה, בבגרות וזקנה בקרב אנשים עם לקות התפתחותית ובנושא יחסם של מגזרים שונים בחברה הישראלית כלפי שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל.

ד"ר איילת גור, מרצה בכירה בחוג לעבודה סוציאלית במכללת תל־חי וראש התוכניות לתואר שני. מחקרה מתמקד בהיבטים פסיכולוגיים וחברתיים של מוגבלות, בדגש על מדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות. מובילה מחקר־אורך לאומי הבוחן תקצוב אישי לאנשים עם מוגבלות שכלית ונפשית (במימון משרד הבריאות ומשרד הרווחה והביטחון החברתי). כמו כן, היא עוסקת במחקר לאומי על השפעת משבר אקוטי על הביטחון הסוציאלי של משפחות לילדים עם מוגבלות (במימון המוסד לביטוח לאומי).

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

אלמוג, א', שניצר-מאירוביץ', ש', רייך, א', ליפשיץ, ח"ב וגור, א' (2024). התרומה של גמישות פסיכולוגית ושל תפקוד רפלקטיבי למסוגלות ההורית של הורים לילדים עם אוטיזם בעתות שגרה ומלחמה. חוקרים@החינוך המיוחד, 4, 39-1.

רקפת וידברג, צ'יפריאן צ'ובנו

תקציר

מחנכות בחינוך המיוחד עושות מאמצים יוצאי־דופן ומגלות מסירות רבה בעבודתן. לצד זאת, עליהן להתמודד עם הורים מתוסכלים שמאוכזבים מאי־היכולת של מחנכות לענות על צורכיהם וציפיותיהם. לפיכך, יש עניין רב לבחון את תפיסותיהם של הורים לגבי תפקידה של המחנכת בחינוך המיוחד.

המחקר הנוכחי בוחן את התפיסות הללו ביחס לארבעה ממדים של תפקוד המחנכת עם ההורים: מקצועיות, אמון, זמינות והעצמה. תפיסותיהם של הורים לילדים עם צרכים מיוחדים נבחנו בהשוואה לאלו של מורים בבתי ספר לחינוך מיוחד.

המדגם כלל 100 הורים לתלמידים בחינוך המיוחד ו־101 מורים בבתי ספר לחינוך מיוחד. הנתונים נאספו באמצעות שאלון שבנו החוקרים לצורך מחקר קודם. השאלון כלל ארבעה חלקים הבוחנים את הממדים שהוזכרו לעיל. השאלון שניתן למורים היה זהה, אלא שהם קיבלו הוראה להתייחס לקשר בין המחנכת להורים.

הממצאים מראים שההורים העניקו הערכות נמוכות באופן משמעותי מהמורים בכל ארבעת הממדים: המחנכת נתפסה על ידי ההורים כמקצועית פחות, ראויה פחות לאמון, זמינה פחות ומעצימה פחות מאשר כפי שהשתקף מהערכתה על ידי המורים.

לממצאים אלו השלכות מעשיות לגבי הכשרתם של מורים לחינוך מיוחד ולגבי פיתוח מקצועי של מורים. השלכות מעשיות נוספות לגבי הקשר בין הורים ומורים כוללות המלצות לתיאום ציפיות ולהגדרת גבולות, אשר עשויים לסייע למחנכים ולהורים ליצור קשר חיובי.

מילות מפתח: חינוך מיוחד, מחנכות, הורים, מקצועיות, אמון, זמינות, העצמה

למאמר המלא >>

רקפת וידברג, דוקטורנטית לחינוך מיוחד באוניברסיטת יאשי ברומניה. מנחת סדנאות סטאז' במכללה האקדמית גורדון ומחנכת בחינוך המיוחד בבית ספר אזורי.

פרופ' צ'יפריאן צ'ובאנו, מרצה לפסיכולוגיה ולחינוך מיוחד באוניברסיטת יאשי ברומניה.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

וידברג, ר' וצ'ובאנו, צ' (2024). תפיסות של הורים ומורים את תפקיד המחנכת בחינוך המיוחד. חוקרים@החינוך המיוחד, 4, 63-40.

תקציר^[1]

מורן פרחי, אפרת קוצר, תום מעיין ולילך שלו-מבורך

מגפת קורונה הציבה את ההוראה והלמידה המקוונות באור הזרקורים, על האתגרים שהן מציבות מחד, ועל ההזדמנויות שטמונות בהן מאידך. המחקר הנוכחי עוסק בבחינת שכיחותן של פרקטיקות של הוראה מקוונת שהיו בשימוש בקרב מורים בבתי ספר יסודיים בסגר הראשון ובדיקת התאמתן לשונות של לומדים. במחקר השתתפו 191 מורים מבתי ספר יסודיים. המורים מילאו שאלון דמוגרפי, שאלון פרקטיקות הוראה מקוונות ושאלון שהתייחס באופן ספציפי לתלמידים עם לקויות למידה או עם הפרעות קשב. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבותם של שני מרכיבים משמעותיים בלמידה מקוונת: השתתפות בשיעורים סינכרוניים והגשת מטלות אסינכרוניות. זאת ועוד, ממצאי המחקר מדגישים את הצורך לחזק את מעורבותם של תלמידים עם קשיים בקשב או בלמידה בשני המרכיבים הללו בלמידה מקוונת. כמו כן, הממצאים מעלים את החשיבות של ביסוס ארגז כלים למורים, הכולל שילוב של טכניקות מבוססות פדגוגיות מסורתיות עם טכניקות ייחודיות להוראה מקוונת. הממצאים פותחים צוהר למחקרי המשך שיבחנו באופן מקיף את יעילותן של פרקטיקות נבחרות של הוראה מקוונת לכלל הלומדים וללומדים עם מגוון קשיים, תוך התייחסות לגיל הלומדים ולניסיונם כלומדים עצמאיים.

מילות מפתח: הוראה ולמידה מקוונות, קשיי קשב, שונות לומדים, גישת העיצוב האוניברסלי ללמידה, קשיי למידה

[1] המחקר מומן על ידי לשכת המדענית הראשית של משרד החינוך.

למאמר המלא >>

ד"ר מורן פרחי, מרצה ומדריכה פדגוגית במכללה ע"ש דוד ילין בירושלים. חוקרת במעבדת הקשב בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל־אביב, מומחית בהוראה מותאמת במתמטיקה, באסטרטגיות למידה ובארגון זמן ומאבחנת לקויות למידה. תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה, תואר שני בלקויות למידה, תעודת הוראה בחינוך מיוחד מטעם האוניברסיטה העברית, ותואר שלישי בחינוך מטעם אוניברסיטת תל־אביב. בוגרת תוכנית פוסט־דוקטורט במכון מופ"ת.

ד"ר אפרת קוצר, מרצה בחוג לחינוך מיוחד במכללת סמינר הקיבוצים. מומחית בפיתוח חומרי למידה ואתרי אינטרנט לתלמידים עם ליקויי למידה והפרעת קשב, ובשילוב כלים טכנולוגיים בהוראה ובלמידה כמענה לשונות לומדים. חוקרת במעבדת הקשב באוניברסיטת תל־אביב ומאבחנת לקויות למידה. תואר ראשון בייעוץ חינוכי, תואר שני ותעודת הוראה בחינוך מיוחד, ותואר שלישי בחינוך מטעם אוניברסיטת תל־אביב.

תום מעיין, דוקטורנטית במעבדת הקשב באוניברסיטת תל־אביב. חוקרת את תרומת תפקודי הקשב ליעילות הלמידה בשיעור אסינכרוני מצולם בקרב תלמידים בכיתות ה־ו ובוחנת את יעילותן של טכניקות לצמצום העומס הקשבי. מלמדת תלמידים הוראה מותאמת ומאבחנת לקויות למידה. כמו כן, מבצעת הערכת תפקודי קשב לזיהוי פרופיל קשבי של הילד ומאמנת תפקודי קשב באופן ממוחשב. תואר ראשון בחינוך מיוחד ולקויות למידה ממכללת תל־חי, ותואר שני בלקויות למידה מהחוג לחינוך מיוחד באוניברסיטת תל־אביב.

פרופ' לילך שלו-מבורך, ראש מעבדת הקשב וראש החוג לחינוך מיוחד ולייעוץ חינוכי בבית ספר קונסטנטינר לחינוך, אחראית מדעית (בשיתוף) של מרכז Minducate לחדשנות בלמידה בבית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל־אביב. חוקרת ומרצה בנושאי קשב, בקרה קוגניטיבית ומעורבותם בלמידה. מפתחת תוכניות התערבות וטכניקות מסייעות לשיפור תפקודים קוגניטיביים ותפקודים אקדמיים וחוקרת את יעילותן.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

פרחי, מ', קוצר, א', מעיין, ת' ושלו-מבורך, ל' (2024). פרקטיקות של הוראה מקוונת ויעילותן בכיתות הטרוגניות. חוקרים@החינוך המיוחד, 4, 101-64.

דנה שהם קוגלמס, נורית ליבוביץ, גליה בן חור, אביבה בר ניר

תקציר

במאמר זה מוצג הקורס "סוגיות נבחרות בשילוב" ושלוש מתכונות להוראתו, כפי שהתפתחו במרוצת השנים – מתכונת בדגש על פרקטיקות הוראה בעבודת המורה, מתכונת בדגש על פרחי ההוראה והמכוונות אליהם ומתכונת בדגש על התלמידים ומתן מענה דיפרנציאלי לצורכיהם. במאמר מתוארת תמונת המצב, כפי שהיא מצטיירת בעבודת השדה, ללא ממצאים מבוססי מחקר.

בעשורים האחרונים הולכת ורווחת המגמה של שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים במסגרות משלבות. גם בישראל מגמה זו רווחת, בעקבות החלת תיקון מספר 11 לחוק חינוך מיוחד, ה'תשע"ח-2018. לפי החוק, תלמידים עם צרכים מיוחדים משולבים בכיתות רגילות במסגרות חינוך שונות, ועל כן המכללות האקדמיות להכשרת מורים צריכות להכשיר פרחי הוראה המסוגלים להתמודד באופן מיטבי עם אתגרי השילוב של התלמידים.

הקורס "סוגיות נבחרות בשילוב", במתכונותיו השונות, מבוסס על התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית ונלמד במסגרת הכשרת מורים להוראה בחינוך המיוחד במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. הקורס נלמד בשנה שבה פרחי ההוראה מתנסים בהוראה במסגרות משלבות, בכיתות רגילות שבהן לומדים תלמידים עם צרכים מיוחדים. שלוש מתכונות הוראת הקורס חיוניות בהכשרה לשילוב מיטבי, והן עשויות לסייע למוסדות המכשירים להטמיע בקרב פרחי ההוראה את נושא השילוב בדרכים מגוונות ולעודד מרצים להוראה חדשנית ומיטבית.

מילות מפתח: הכשרת מורים, שילוב, קונסטרוקטיביזם, פרקטיקות הוראה, למידה רגשית־חברתית

למאמר המלא >>

ד"ר דנה שהם קוגלמס, ראש המסלול לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, מרצה בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני בחינוך מיוחד במכללה. תחומי התמחות: אוטיזם, לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, הכלה ושילוב. מחקריה עוסקים בתחום הרגשי־החברתי בקרב ילדים עם אוטיזם ובתחום הכשרת מורים להכלה ושילוב.

ד"ר נורית ליבוביץ, ראש התוכנית להסבת אקדמאים להוראה בחינוך מיוחד – מכון שז"ר במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, מרצה בתוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד, מדריכה פדגוגית ורכזת שנה ג בהכשרה המעשית במסלול לחינוך מיוחד. תחומי התמחות: לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, הכלה ושילוב, אוטיזם. מחקריה עוסקים בתחום של הוראת הקריאה ולקויות קריאה בחברה החרדית ובתחום הכשרת מורים להכלה ושילוב.

גליה בן חור, מרצה במסלול לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, מדריכה פדגוגית בתוכנית הכשרה לגננות לגיל הרך בחינוך מיוחד ובמסלול לחינוך מיוחד. רכזת קליניקות הוראה מותאמת בקריאה. תחומי התמחות ומחקר: תהליכי קריאה, הוראה מותאמת, לקויות למידה, לקויות שמיעה, הכלה ושילוב.

ד"ר אביבה בר-ניר, ראש המחלקה להוראה במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, ממונה על כלל תהליכי ההכשרה הפרקטית כחלק מתוכנית הלימודים ובמסגרת היחידה התומכת בכניסה להוראה, במתמחים ובמורים החדשים. בוגרת תוכנית מנדל למנהיגות חינוכית ומנהלת שותפה עם ד"ר יעל קמחי של הפורום הארצי של הכלה והשתלבות במכון מופ"ת. נושא מחקרה: הכלה ושילוב של ילדים עם לקויות למידה במערך בית הספר היסודי.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

שהם קוגלמס, ד', ליבוביץ, נ', בן חור, ג' ובר ניר, א' (2024). כלים שלובים: מתכונות להוראה של קורס שילוב במכללה להכשרת מורים. חוקרים@החינוך המיוחד, 4, 124-102.

גילת טרבלסי, ורד שומרון ושמר ארזי

תקציר

מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעתו של אימון קוגניטיבי ממוחשב (Computerized Cognitive Training  CCT) עם תיווך וללא תיווך על תפקודים ניהוליים (Executive Functions  EF) ובאופן ספציפי על תכנון ויסות עצמי של סטודנטים לתואר ראשון עם הפרעת קשב או עם הפרעות ספציפיות בלמידה. במחקר השתתפו 48 סטודנטים עם הפרעת קשב (Attention Deficit Hyperactive Disorder  ADHD) או עם הפרעות ספציפיות בלמידה (Specific Learning Disorder  SLD). הם חולקו באופן אקראי לקבוצת ניסוי (N=24) ולקבוצת ביקורת (N=24). לפני המחקר ואחריו עברו כל הנבדקים מבחנים לבדיקת יכולות התכנון והוויסות העצמי (MFFT, REY) וכמו כן, הם מילאו שאלון תפקודים ניהוליים (BRIEF). הממצאים הראו כי חלו שינויים מובהקים ברמות הארגון והתכנון, כמו גם ברמת הוויסות העצמי בקרב קבוצת הניסוי, בהשוואה לקבוצת הביקורת. עוד עלה מן המחקר כי בקרב בוגרים עם ADHD אפשר לראות תוצאות מובהקות, בעיקר באמצעות דיווח עצמי ובאמצעות מדידה ישירה של מטלה ממוחשבת. החשיבות התיאורטית של המחקר היא בהשפעה המנובאת על יכולת ההשתנות הקוגניטיבית בקרב סטודנטים עם הפרעת קשב או עם הפרעות ספציפיות בלמידה, קל וחומר, כגישה ליעילות בעבודתם בעתיד. החשיבות הפרקטית של המחקר היא בהכרה של תהליכי התערבות יעילים והתנסות בלמידה מתווכת כאמצעים לקידום ולשיפור של תפקודים ניהוליים של בוגרים שאובחנה אצלם הפרעת קשב (ADHD) או הפרעות ספציפיות בלמידה (SLD).

מילות מפתח: התנסות בלמידה מתווכת (Mediated Learning Experience  MLE), אימון קוגניטיבי ממוחשב (CCT), תפקודים ניהוליים (EF), הפרעת קשב (ADHD), הפרעות ספציפיות בלמידה (SLD)

למאמר המלא >>

ד"ר גילת טרבלסי, ראש ההתמחות ותוכנית ההכשרה לחינוך מיוחד במכללה האקדמית על שם קיי. מדריכה פדגוגית, מרצה וחוקרת במגוון תחומים הקשורים לחינוך מיוחד, בזיקה לקוגניציה, לתוכניות התערבות והוראה מותאמת, להפרעות ספציפיות בלמידה ולהפרעת קשב. מחברת הספר: "מתאים לי? גישה והנגשה של הוראה מותאמת לכול".

ד"ר ורד שומרון, מדריכה פדגוגית ומרצה במחלקה לחינוך מיוחד ובתוכנית לתואר שני בהוראה ותעודת הוראה M.Teach במכללה האקדמית על שם קיי. חוקרת ומומחית בתחום אסטרטגיות למידה לשיפור ולייעול של תהליכי למידה וחשיבה. תחומי מחקרה: חוסן נפשי, תיווך להשתנות קוגניטיבית, הוראה מותאמת/דיפרנציאלית, הפרעות ספציפיות בלמידה והפרעת קשב, מסוגלות עצמית, אקלים בית ספרי והעצמה של מורים.

שמר ארזי, מוסמך (M.A.) בחינוך מיוחד, מומחה להפרעת קשב ולהפרעות ספציפיות בלמידה. יזם ובעלים של תוכנית MINDRI ומחבר הספר "אל תוותרו עלי".

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

טרבלסי, ג', שומרון, ו' וארזי, ש' (2024). אימון קוגניטיבי ממוחשב של תפקודים ניהוליים עם תיווך וללא תיווך. חוקרים@החינוך המיוחד, 4, 158-125.

תמר גרומן^[1]

תקציר

המחקר הנוכחי עוסק בקשר בין לקות למידה לבין תחושת מסוגלות עצמית כללית, חברתית ואקדמית בקרב סטודנטים לקראת סיום לימודיהם לתואר ראשון. מטרת המחקר לבדוק אם קיימים הבדלים בתחושות מסוגלות עצמית כללית, חברתית ואקדמית של סטודנטים שאובחנו אצלם לקויות למידה בהשוואה לסטודנטים שלא אובחנו אצלם לקויות למידה. מטרה נוספת היא לבחון קשרים בין תחושת מסוגלות עצמית כללית, תחושת מסוגלות חברתית ותחושת מסוגלות אקדמית. המחקר נעשה בפרדיגמה כמותית ובמסגרתו הועברו שאלונים סגורים לדיווח עצמי לבחינת מדדי המסוגלות העצמית, שבאמצעותם נבחנו קשרים בין המשתנים. במחקר השתתפו 60 סטודנטים בשנה האחרונה ללימודי התואר הראשון; 30 סטודנטים שאובחנו אצלם לקויות למידה (שישה גברים ו־24 נשים) ו־30 סטודנטים שלא אובחנו אצלם לקויות למידה (ארבעה גברים ו־26 נשים).

מממצאי המחקר עלה שהתפיסה של רמת המסוגלות העצמית האקדמית נמוכה יותר אצל סטודנטים שאובחנו אצלם לקויות למידה, בהשוואה לסטודנטים ללא לקויות למידה. נוסף על כך, נמצא קשר בין המשתנים מסוגלות עצמית אקדמית, מסוגלות עצמית חברתית ומסוגלות עצמית כללית. חשיבותו של המחקר נעוצה בהדגשת ההבדלים בכל הנוגע לרמת תחושות המסוגלות אצל סטודנטים שאובחנו אצלם לקויות למידה בהשוואה לסטודנטים שלא אובחנו אצלם לקויות למידה, כמו גם בבחינת הקשרים בין סוגים שונים של רמת תחושת מסוגלות.

מילות מפתח: לקויות למידה, מסוגלות עצמית כללית, מסוגלות עצמית חברתית, מסוגלות עצמית אקדמית, השכלה גבוהה

[1] המאמר מבוסס על עבודת מחקר של אסתר אביטן ואיתן מאיר בנימין, שנעשתה בהנחיית הכותבת במסגרת לימודים לתואר שני (.M.A) במגמת חינוך מיוחד בקריה האקדמית אונו.

למאמר המלא >>

ד"ר תמר גרומן, חוקרת ומרצה בפקולטה למדעי הרוח והחברה בקריה האקדמית אונו. בעלת תואר שני (M.A.) במגמות החינוך המיוחד וניהול וארגון מערכות חינוך. תחומי מחקרה הם הספקטרום האוטיסטי, תלמידים עם צרכים מיוחדים, ניהול ומנהיגות בחינוך.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

גרומן, ת' (2024). תחושת מסוגלות עצמית כללית, חברתית ואקדמית של סטודנטים עם לקות למידה מאובחנת לקראת סיום לימודיהם לתואר ראשון. חוקרים@החינוך המיוחד, 4, 182-159.