קוראות וקוראים יקרים,

שורות אלו נכתבות רגע לפני פתיחת סמסטר ב', בעיצומה של תקופת הבחינות, כשברקע עדיין מאיים נגיף האומיקרון. מערכת החינוך חזרה ללמד, אך לנוכח כמות החולים והמבודדים מתרבים האתגרים העומדים לפתחן של משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים.

בימים אלו התבשרנו גם על חתימה על הסכם האיחוד והקמת המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, וזהו רגע היסטורי, חשוב ומרגש.

הגיליון הראשון של כתב העת "חוקרים@החינוך המיוחד" יצא בתחילת הסמסטר הראשון של שנה זו וזכה לתגובות חמות. כמות המאמרים שקיבלנו בעקבותיו, אפשרה לנו להוציא לאור את הגיליון השני בפרק זמן קצר יחסית. גם בגיליון זה הנושאים מגוונים ביותר ושופכים אור על מורכבות הדיסציפלינה של החינוך המיוחד. מתוכם, לאחר שיפוט קפדני, בחרנו להציג את המאמרים הבאים:

את הגיליון פותח מחקר שערכנו, שלושה עמיתים מהמכללה ד"ר רבקה הלל-לביאן, ד"ר אבי המי ופרופ' איתי הס, שלושתנו מרצים בתוכנית לתואר שני בחינוך מיוחד. המחקר עסק בפיתוח תחושת קהילתיות בלימודים מקוונים בקרב סטודנטיות הלומדות לתואר שני בחינוך מיוחד באמצעות שימוש בצילום.

ד"ר ענת קסירר וד"ר שלומית שניצר-מאירוביץ' ממכללת לוינסקי לחינוך חקרו תפיסות, יכולות ופעולות יצירתיות של מורים לחינוך מיוחד ושל מורים בחינוך הרגיל.

ד״ר גל אברמובסקי מבית הספר לחברה ואומנויות בקריה האקדמית אונו, בדק סגנונות מעורבות של אימהות בטיפול באומנויות של ילדן המתקיים במסגרת בית ספר לחינוך מיוחד.

ד"ר דנה שהם קוגלמס מהמכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין, חקרה הכשרת מורים משלבת בישראל – הרצוי והמצוי במגזר היהודי ובמגזר הערבי.

ד"ר תמר גרומן מהקריה האקדמית אונו ופרופ' אמריטוס דויד צוריאל מאוניברסיטת בר-אילן וראש התוכנית ללקויות למידה במכללת תלפיות, חקרו הערכה דינמית של הבנה פתגמית אצל ילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה.

ענבר מזרחי ופרופ' אליעזר יריב ממכללת גורדון לחינוך, מציגים חקר מקרה של שיפור מיומנויות חברתיות רגשיות של תלמידה עם ASD.

המדור הרב-מודלי של כתב העת כולל פרסומים רב-מודליים, כגון סרטים דוקומנטריים קצרים, תוצרי עבודות בפוטו-ווייס (Photovoice), בווידיאו-וויס (Video-voice) ובפוטו-תרפיה, פרסומים אשר שופכים אור על החינוך המיוחד ועשויים לשמש נתוני מחקר לחוקרים. המדור כולל הפעם את הסרט הקצר של נדין כהן ושל ד"ר רבקה הלל לביאן "החיים הם לא כוחות אבל אפשר לנצח". הסרט מציג את סיפורה של מרב בור, סיפור מורכב על משפחה המגדלת באהבה שלושה ילדים שאחד מהם טרנסג'נדר והאחר עם אוטיזם. בהמשך תוכלו למצוא קישור והסבר קצר על הסרט ועל תהליך עשייתו.

לסיום, אני רוצה להודות מאוד לחברי המערכת, לשופטי המאמרים, לעורכת הלשון, שירה דניאל וכמובן לכותבי המאמרים. בזכותכם נולד גיליון נוסף.

 

בברכה,

ד"ר רבקה הלל לביאן

עורכת כתב-העת

פיתוח תחושת קהילתיות בלימודים מקוונים באמצעות שימוש בצילום בקרב סטודנטיות לתואר שני בחינוך מיוחד

רבקה הלל-לביאן, אבי המי, איתי הס

 

תקציר
במכללת לוינסקי לחינוך פועלת במשך כמה שנים תוכנית לתואר שני בחינוך מיוחד. הלומדים הם מורים (in-service) המרחיבים את השכלתם ומתמקצעים בחינוך מיוחד. בתחילת שנת 2020 עם התפרצות מגפת קורונה וחובת הריחוק החברתי נאלצה המכללה, כמו גם כמעט את כל מוסדות ההוראה בעולם, לעבור להוראה מקוונת, כורח אשר מציב אתגרים רבים בפני המרצים והסטודנטים. אחד האתגרים המשמעותיים הוא הקושי ליצור תחושת קהילתיות בקרב הלומדים. מחקרים רבים הוקדשו בשנים האחרונות לחשיבות האינטראקציה, הנוכחות החברתית ותחושת השייכות בחינוך המקוון, כמו גם לביסוס היתכנותן. עם זאת, הנושא עדיין מציב בפני חוקרים ואנשי חינוך אתגר משמעותי. במסגרת שני קורסים הנלמדים בתוכנית לתואר שני בחינוך מיוחד, נעזרים המרצים (שני הכותבים הראשונים) בצילום ככלי פדגוגי ומתודולוגי. בעקבות השינוי שחל באופי ההוראה בתקופת קורונה והאילוץ לעבור להוראה מקוונת, מחקר זה מבקש לבחון עד כמה ובאיזה אופן השימוש בצילום מקדם את תחושת הקהילתיות של הסטודנטים בקורסים הללו. המחקר נערך במתכונת של מחקר משולב (mixed methods research). הממצאים הראו כי קיימת זיקה ברורה וחזקה בין השימוש בצילום במסגרת הקורסים והדיאלוג שנוצר סביב הדימויים שיצרו הסטודנטים לבין תחושת הקהילתיות של המשתתפים בקורסים. ממצאי המחקר מעידים שהצילום מחזק את הקשר בין הסטודנטים ואת התחושה שהם שותפים למרחב חברתי ייחודי שנוצר בכיתה וכן מחזק את תחושת השייכות, הלכידות והקרבה ביניהם.

 

מילות מפתח: למידה והוראה מקוונות, הכשרת מורים בתקופת קורונה, פוטווייס, פיתוח תחושת קהילתיות

למאמר המלא

 

ד"ר רבקה הלל לביאן, עורכת כתב העת חוקרים@החינוך המיוחד, חוקרת ומרצה בכירה, עמדה בראש החוג והתואר הראשון בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך. יזמה את התוכנית לתואר שני בחינוך מיוחד במכללה ועומדת בראשו משנת 2012. מרצה בתוכניות לפוטותרפיה באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז גוף נפש, מובילה קבוצת עניין במחקר איכותני חזותי במכון מופ"ת. הכניסה לשימוש בארץ את מתודולוגית photovoice הן כמתודולוגיה מחקרית, הן בעבודה עם קהילות כדרך לשינוי חברתי. חברה בעמותת פוטו ישראל ומובילה בה את הכשרת המתנדבים ל- .photovoice

ד"ר אבי המי, בעל תואר שלישי מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון. במהלך הקריירה שלו כיוצר סרטים דוקומנטריים, שאף להשתמש באומנות כאמצעי לשיתוף ולהשמעת קולן של קהילות מודרות. גם כחוקר הוא עוסק בתחומים של חינוך ביקורתי, שוויון והכלה ובאופן שבו צילום עשוי לקדם ולהעצים אוכלוסיות מוחלשות. חבר סגל בתוכנית לתואר שני בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך ומרצה במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון.

פרופ' איתי הס, חבר סגל בתוכנית לתואר שני בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך. תחומי המחקר והכתיבה מתמקדים באיכות החיים של אנשים עם ליקויי ראייה ועיוורון בתקופות שונות במעגלי החיים. חבר ברשות המחקר במכללת לוינסקי לחינוך.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
הלל לביאן, ר', המי, א' והס, א' (2022). פיתוח תחושת קהילתיות בלימודים מקוונים באמצעות שימוש בצילום בקרב סטודנטיות לתואר שני בחינוך מיוחד. חוקרים@החינוך המיוחד, 2, 25-1.

תפיסות, יכולות ופעולות יצירתיות של מורים לחינוך מיוחד ושל מורים בחינוך הרגיל

ענת קסירר ושלומית שניצר-מאירוביץ'

 

תקציר
מחקרים קודמים מעידים על כך שיצירתיות היא חובה חינוכית ואחת מיכולות הליבה הנדרשות במאה ה-21. תפיסת מורים באשר לחשיבות היצירתיות היא מפתח להבנת תהליכים יצירתיים בכיתה. המחקר הנוכחי בוחן את התפיסות של מורים באשר ליצירתיות, ליכולות לחשיבה יצירתית וליכולת לתכנן שיעור יצירתי בכיתה. במחקר השתתפו 59 מורים לחינוך מיוחד ו-58 מורים בחינוך רגיל. תפיסת היצירתיות של המורים נבחנה ביחס ליצירתיות כמטרה חינוכית וביחס למאפיינים הרצויים של הלומדים. מידת היצירתיות של המורים נבחנה בשלושה מדדים: יכולת יצירתיות מתכנסת (מבחן (RAT, יכולת יצירתיות מסתעפת (מבחן TACT) ויכולת תכנון שיעור יצירתי.

ממצאי המחקר משקפים את המתח שבין התפיסה של המורים את היצירתיות כמטרה חינוכית חשובה לבין העדפתם בלומדים עם תכונות לא יצירתיות. הממצאים מדגישים את ההבדלים בין מורים המלמדים בחינוך הרגיל לבין מורים המלמדים בחינוך המיוחד. מורים בחינוך המיוחד דירגו חשיבה ביקורתית ויצירתיות כיעדים חינוכיים חשובים יותר והפגינו העדפה חזקה יותר לתכונות יצירתיות בקרב תלמידיהם. בהתייחס למידת היצירתיות, מורים בחינוך המיוחד הראו יכולות יצירתיות גבוהות יותר מהמורים בחינוך הרגיל ברמת המקוריות של היצירתיות המסתעפת. גם בפרקטיקה במהלך תכנון שיעור, הציגו המורים המלמדים בחינוך המיוחד יכולות שטף וגמישות גבוהות יותר. לבסוף, מחקר זה העריך את התרומה של מאפייני הרקע של המורים ואת מידת היצירתיות שלהם להעדפתם תכונות הקשורות ללומדים יצירתיים. למחקר זה השלכות על השיח בנושא תפיסת היצירתיות כערך התומך ומשתלב בתוכניות הלימודים. ממצאי המחקר משקפים את הצורך לפתח תוכניות הכשרה למורים לטיפוח יצירתיות בקרב לומדיהם.

מילות מפתח: יצירתיות, חינוך מיוחד, תפיסות, חשיבה מסתעפת

למאמר המלא

 

ד"ר ענת קסירר, מרצה לחינוך מיוחד בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני בחינוך מיוחד במכללת לוינסקי לחינוך. תחומי מחקרה הם ילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי, יצירתיות בהוראה ובאוכלוסיות מיוחדות, הבנה והפקה של שפה פיגורטיבית.

ד"ר שלומית שניצר מאירוביץ', מרצה וחוקרת בפסיכולוגיה ו-Educational Neuroscience. תחומי מחקרה מתמקדים בהשפעת אסטרטגיות הוראה שונות על ביצועים במטלות קוגניטיביות, השפעת עומק עיבוד מידע על יכולת הזכירה וההכללה של חומר, תרומת לימודים גבוהים באקדמיה לאוכלוסיות מיוחדות ואופן התפתחות האינטליגנציה במעגל החיים בקרב מוגבלות שכלית התפתחותית. מרצה לקורסי מתודולוגיה, שיטות מחקר וסטטיסטיקה ובעלת עסק עצמאי בתחום ייעוץ סטטיסטי לצורכי מחקר.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
קסירר, ע' ושניצר מאירוביץ', ש' (2022). תפיסות, יכולות ופעולות יצירתיות של מורים לחינוך מיוחד ושל מורים בחינוך הרגיל. חוקרים @ החינוך המיוחד, 2, 63-26.

סגנונות מעורבות של אימהות בטיפול באומנויות של ילדן במסגרת בית ספר לחינוך מיוחד

 גל אברמובסקי

 

תקציר
לאור מיעוט הראיות ביחס למעורבותן של אימהות בטיפול באומנויות למתבגרים עם לקויות למידה הלומדים בבתי ספר לחינוך מיוחד, המחקר הנוכחי בחן נקודות ייחודיות במעורבותן של אימהות בתהליך הטיפול באומנויות ובקשר שלהן עם המטפל.

מדגם המחקר כלל 18 אימהות למתבגרים עם לקויות למידה שנמצאים בתהליך טיפול באומנויות לפחות שנה אחת. הנתונים נאספו באמצעות ריאיון חצי-מובנה. הממצאים הצביעו על כמה סוגיות טיפוליות שהתמקדו במעורבות באינטייק הטיפולי, מעורבות בקביעת המטרות טיפוליות, תפיסת הצורך בליווי והדרכה, התנגדות לטיפול, קונפליקטים עם המטפלים או עם הטיפול וביקורת על המטפלים או על הטיפול.

הדיון יציג שלושה סגנונות עיקריים של מעורבות אימהות בטיפול של ילדן על רקע המפגש הייחודי המתרחש בין התחום הטיפולי לתחום החינוכי. הבנה זו יכולה לסייע בגיבוש מודלים של עבודה עם הורים במסגרות חינוכיות.

 

מילות מפתח: טיפול באומנויות, מעורבות הורים בטיפול, חינוך מיוחד, אימהות, מתבגרים

למאמר המלא

 

ד"ר גל אברמובסקי, מרצה חוקר ומדריך בקריה האקדמית אונו, בבית הספר לחברה ואומנויות ASA, בתוכנית לתואר שני בטיפול באומנות. מטפל במערכת החינוך, ומטפל ומדריך הורים במגזר הפרטי. מדריך צוותים טיפוליים בארץ ובחו"ל.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
אברמובסקי, ג' (2022). סגנונות מעורבות של אימהות בטיפול באומנויות של ילדן במסגרת בית ספר לחינוך מיוחד. חוקרים @ החינוך המיוחד, 2, 95-64.

הכשרת מורים משלבת בישראל: נקודת מבטם של מורים וסטודנטים בכיתות רגילות במגזר היהודי ובמגזר הערבי[1]

דנה שהם קוגלמס

 

תקציר
תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד (2018) העלה את הצורך בהכשרה של מורים בחינוך הרגיל להתמודדות עם תלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים בכיתתם (חוק החינוך המיוחד, 2018). לאור זאת, המחקר הנוכחי בחן את התאמת ההכשרות הקיימות בארץ בנושא שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות לתפקודם העתידי של סטודנטים להוראה כמחנכים ומורים מקצועיים בכיתות. המחקר נערך בגישה כמותית והתבסס על שאלון שנבנה על סמך תמות שעלו במחקר קודם ( Shoham Kugelmass & Kupferberg, 2020). הנתונים נאספו  מ-164 מורים וסטודנטים להוראה בחינוך היסודי הכללי, יהודים וערבים.

ממצאי המחקר העיקריים הם: א. ככלל, רמת הידע של מורים ושל סטודנטים להוראה לגבי זיהוי ולגבי טיפול אינה גבוהה, והידע לגבי זיהוי גבוה יותר מאשר הידע לגבי טיפול; ב. שלוש הלקויות שהמשתתפים מכל הקבוצות סברו שהידע לגביהם חשוב ברמה גבוהה ביותר הן: ADHD, לקויות למידה והפרעות התנהגות; ג. מורים מהמגזר היהודי סוברים, יותר מעמיתיהם מהמגזר הערבי, שחשוב לספק ידע בנוגע לבעיות רגשיות של הילדים; ד. מורים וסטודנטים במגזר הערבי מייחסים חשיבות רבה יותר מעמיתיהם היהודים, לקבלת ידע על אודות לקויות חושיות; ה. שלושת החסמים המקשים על שילוב מיטבי הם גישת ההורים, חוסר ידע, הכשרה וכלים, ומספר הילדים בכיתה. הדיון עוסק בהשלכות הממצאים לגבי ההכשרה המיטבית ומציע דרכים מעשיות לקידום איכות ההכשרה.

מילות מפתח: הכלה והשתלבות בחינוך, הכשרת מורים ראשונית, מורים מנוסים, סטודנטים להוראה, מגזר ערבי ויהודי

למאמר המלא

 

ד"ר דנה שהם קוגלמס, ראש המסלול לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, מרצה בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני בחינוך מיוחד במכללה. תחומי התמחות: אוטיזם, לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, הכלה ושילוב. מחקריה עוסקים בתחום הרגשי-החברתי בקרב ילדים עם אוטיזם ובתחום הכשרת מורים לשילוב והכלה.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
שהם קוגלמס, ד' (2022). הכשרת מורים משלבת בישראל: נקודת מבטם של מורים וסטודנטים בכיתות רגילות במגזר היהודי ובמגזר הערבי. חוקרים @ החינוך המיוחד, 2, 144-96.

[1] המחקר נעשה במסגרת תוכנית הפוסט-דוקטורט של מכון מופ"ת.

הערכה דינמית של הבנה פתגמית אצל ילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה[1]

תמר גרומן ודויד צוריאל

תקציר
המחקר הנוכחי התמקד בהערכה דינמית של יכולת הבנה פתגמית אצל ילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. מטרות המחקר היו לבחון: (א) הבדלים ברמת הבנה פתגמית בין ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה  לבין ילדים עם התפתחות תקינה; (ב) שיפור ברמת הבנה פתגמית באמצעות גישה דינמית של הערכה; (ג) ניבוי הבנה פתגמית לפי חשיבה מטפורית, הסקה אנלוגית וחשיבה מילולית, קוהרנטיות מקומית, זיכרון ניהולי ותיאוריית המיינד (ייחוס מצבים נפשיים לאחרים ולעצמנו). מטרה חשובה נוספת הייתה לבנות כלי מחקרי לבדיקת יכולת קוהרנטיות מקומית  של ילדים בני 11-5. לבניית המבחן נערכו מחקרי חלוץ כדי לתקפו ולבדוק את מהימנותו, ובחינתו נערכה בכלל המדגם ובנפרד לכל קבוצה מחקרית.

במחקר השתתפו 64 ילדים בני 11-5 מתוכם 32 ילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה (n = 32) ו-32 ילדים עם התפתחות תקינה (n = 32) בהתאמה (Pair-matching) בהתייחס לגיל, למגדר, ולאזור מגורים סוציו-אקונומי. הממצאים העיקריים הראו כי ילדים המאובחנים עם התפתחות תקינה קיבלו ציון גבוה יותר באופן מובהק מילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה במבחן להבנה פתגמית. ממצאי המחקר מצביעים על שיפור ברמת ההבנה הפתגמית בקבוצת הילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה באופן מובהק בהתבסס על הערכה דינמית ועל ניבויה על ידי קוהרנטיות מקומית ויכולת מילולית, ואילו בקבוצת הילדים עם התפתחות תקינה על ידי חשיבה מטפורית וזיכרון ניהולי. מממצאים אלו אפשר להסיק כי הבנה פתגמית אצל ילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה ניתנת לשיפור באמצעות הערכה דינמית.

מילות מפתח: אוטיזם בתפקוד גבוה, שפה פיגורטיבית, הבנה פתגמית, אבחון דינמי

למאמר המלא

 

ד"ר תמי גרומן, מרצה במגמות חינוך מיוחד וניהול מערכות חינוך, ומנחה עבודות מחקר, הקריה האקדמית אונו.

פרופ' דויד צוריאל, ראש התוכנית ללקויות למידה, מכללת תלפיות, ופרופסור אמריטוס, אוניברסיטת בר-אילן.

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
גרומן, ת' וצוריאל, ד' (2022). הערכה דינמית של הבנה פתגמית אצל ילדים המאובחנים עם אוטיזם בתפקוד גבוה. חוקרים @ החינוך המיוחד, 2, 179-145.

 

[1] מאמר זה מבוסס על עבודת מחקר במסגרת לימודים לתואר שלישי, אוניברסיטת בר-אילן, וחלק מממצאיו מפורסמים במאמר שפורסם בכתב העת .Journal of Cognitive Education and Psychology

שיפור מיומנות חברתיות-רגשיות של תלמידה עם ASD: חקר מקרה

ענבר מזרחי ואליעזר יריב[1]

תקציר
מחנכים רבים מפתחים בשנים האחרונות תוכניות חינוכיות מבוססות מחקר כדי לסייע לתלמידים על הרצף האוטיסטי (Autism Spectrum Disorder – ASD). למרות שהקניית מיומנויות חברתיות-רגשיות (Social Emotional Learning – SEL) עשויה לקדם את התלמידים האלה, אך מעט תוכניות כאלה פותחו ונחקרו באופן שיטתי. המאמר מציג חקר מקרה של התערבות חברתית-רגשית קצרת מועד בשיטת מעטפ"ת (מערך טיפול תומך). מעטפ"ת פותחה על ידי המחבר השני, המלמד אותה בתוכנית לחינוך משלב לתואר שני במכללה להוראה. במסגרת לימודים אלה ערכה המחברת הראשונה, מורת חינוך מיוחד שמלמדת כיתת תקשורת בבית ספר רגיל, התערבות עם תלמידת כיתה ה' שהיא מחנכת, המאובחנת על הרצף האוטיסטי. התלמידה נבחרה בדגימה מכוונת ואיסוף הנתונים עליה ועל תלמידה נוספת (ביקורת) שלומדות בכיתה נערך באמצעות כלים כמותיים ואיכותניים. במהלך חודשיים המורה לימדה בכיתתה שישה שיעורים להקניית מיומנויות SEL ונוסף על כך, ערכה שמונה מפגשים פרטניים עם התלמידה. המפגשים התמקדו בהקניית מיומנויות הקשבה וריסון התנהגות אימפולסיבית. תוצאות ההתערבות מצביעות על שיפור משמעותי במיומנויות של ויסות התנהגותי ורגשי, בהשוואה לתלמידת הביקורת שבמצבה לא חל שינוי. מעקב שנערך כעבור ארבעה חודשים המחיש שהשיפור בתפקוד נשמר עם עלייה מסוימת בביטוי של התנהגויות מסתגלות. הדיון בוחן את התועלת של ההתערבות ואת היתרונות של מעטפ"ת בעזרה פרטנית לתלמידים על הרצף.

מילות מפתח: מורים, למידה חברתית-רגשית, אוטיזם, פסיכולוגים חינוכיים, חינוך מיוחד

למאמר המלא

 

ענבר מזרחי, בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד ממכללת אורנים ותואר שני בחינוך משלב ממכללת גורדון. למדה לימודי תעודה באבחון דידקטי, מורה להוראה מתקנת ומנתחת התנהגות. עבדה כגננת ומורה בכיתות חינוך מיוחד. מילאה תפקידים של רכזת חינוך לשוני ורכזת היסטוריה וחברה בצוות מוביל של בית ספר יסודי בכרמיאל. פתחה גן תקשורת ראשון בטבריה ולאחר מכן כיתת תקשורת (א') בבית הספר שבו היא עובדת כיום. מנהלת מערך כיתות התקשורת בבית הספר וכן מדריכת צוות כיתות תקשורת בחטיבת הביניים בעיר.

 

פרופ' אליעזר יריב, פסיכולוג חינוכי מומחה מדריך. עבד בשירותים הפסיכולוגיים-החינוכיים של עיריות קריית שמונה, חצור הגלילית וקריית מוצקין. היה חבר סגל במכללת גורדון לחינוך בחיפה בשנים 2021-2002. מומחיותו בחקר היבטים של ניהול כיתה וטיפול בבעיות משמעת והתנהגות. ספריו: "שיחת משמעת", "שקט בכיתה בבקשה", "יש לי עיניים בגב" ו-"ניהול כיתה" (עורכת שותפה ד"ר דבורה גורב). הקים את התוכנית לחינוך משלב במכללת גבעת וושינגטון ועומד בראשה. מפתח תוכנית מעטפ"ת (מערך טפול תומך).

 

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

 

לציטוט:
מזרחי, ע' ויריב, א' (2022). שיפור מיומנויות חברתיות-רגשיות של תלמידה עם ASD: חקר מקרה. חוקרים @ החינוך המיוחד, 2, 214-180.

 

[1] המחברים מודים לד"ר יעל גוטר על הערות לגרסה מוקדמת של המאמר.