חוקרים@החינוך המיוחד - גיליון 3

"אני חושבת שיש הרבה מה ללמוד מהם… הם חושבים אחרת": תפיסות של גננות את הוראת המתמטיקה ואת היצירתיות המתמטית בגני תקשורת

מירב צהר רוזן וענת קסירר

תקציר

מתמטיקה  ויצירתיות מתמטית  נחקרו רבות, בעיקר בקרב מורים ותלמידים בבית הספר ובגן הילדים בחינוך הרגיל. עם זאת, חסר ידע ומחקר לגבי תפיסת הגננות את פיתוח התחום בקרב  ילדים עם אוטיזם. במחקר הנוכחי השתתפו 31 גננות המלמדות בגני תקשורת לילדים עם אוטיזם. מתודת המחקר מערבת שיטות (איכותנית וכמותית) ובחנה את תפיסתן של גננות אלו ביחס להוראה כללית של מתמטיקה בגני תקשורת, וכן את תפיסתן ביחס לפיתוח יצירתיות מתמטית של ילדים אלו. כלי המחקר הוא ריאיון חצי מובנה שמטרתו לבחון: (א) את תפיסותיהן של הגננות ביחס לתחום המתמטי בכלל וליצירתיות מתמטית בפרט בגן לילדים עם אוטיזם (ניתוח איכותני); (ב) את מאפייני הפעילויות הנתפסות בעיני הגננות כיצירתיות, בהתאם לתוכן המתמטי ולהיבטי היצירתיות המקובלים בספרות המקצועית: עקרונות פדגוגיים – סביבה פיזית, סביבה פסיכולוגית, מעורבות הלומד ומרכיבי היצירתיות; שטף, גמישות ומקוריות (ניתוח כמותי). מממצאי הניתוח האיכותני עולה שמרבית הגננות מודעות לחשיבות של פיתוח התחום המתמטי בקרב ילדים עם אוטיזם ולהתאמות הנדרשות בהתאם למאפייניהם הקוגניטיביים והמוטיבציוניים-ההתנהגותיים. כמו כן, הן תופסות את פיתוח היצירתיות המתמטית כהוראה המשלבת ערוצי למידה שונים בסביבות מגוונות, תוך עידוד הילד  לשימוש במיומנויות חשיבה מסדר גבוה. באשר לתפיסת הגננות את יכולתם היצירתית של ילדים עם אוטיזם, לא נמצאה אחידות. מממצאי הניתוח הכמותי עולה שבפיתוח יצירתיות מתמטית הגננות עושות שימוש חלקי הן בתוכני המתמטיקה בגן, הן בהיבטי היצירתיות המתמטית: ביטוי נרחב ניתן לסביבה הפיזית, בעוד ביטוי מועט ניתן לסביבה הפסיכולוגית ולמעורבות הלומד. המחקר מרחיב את הידע על אודות תפיסת הוראת המתמטיקה והיצירתיות המתמטית בקרב גננות לילדים עם אוטיזם והוא מהווה בסיס לפיתוח תוכניות התערבות בתחום.

מילות מפתח: מתמטיקה בגן הילדים, יצירתיות מתמטית, אוטיזם, תפיסות גננות, גן ילדים

למאמר המלא >>

ד"ר מירב צהר רוזן, ראש החוג והתוכנית לתואר ראשון בחינוך מיוחד בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגיט ומרצה בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני בחינוך מיוחד בקמפוס לוינסקי. לשעבר מדריכה ארצית במתמטיקה בחינוך המיוחד במשרד החינוך. תחומי מחקרה המרכזיים הם הכוונה עצמית בלמידה בחינוך המיוחד ובחינוך הרגיל, ומתמטיקה בחינוך המיוחד.

 ד"ר ענת קסירר, מרצה לחינוך מיוחד בתוכניות לתואר ראשון ולתואר שני בקמפוס לוינסקי של המרכז האקדמי לוינסקי-וינגיט. תחומי מחקרה הם ילדים ובוגרים על הספקטרום האוטיסטי, יצירתיות בהוראה ובאוכלוסיות מיוחדות, הבנה והפקה של שפה פיגורטיבית.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

צהר רוזן, מ' וקסירר, ע' (2022). "אני חושבת שיש הרבה מה ללמוד מהם… הם חושבים אחרת": תפיסות של גננות את הוראת המתמטיקה ואת היצירתיות המתמטית בגני תקשורת. חוקרים @ החינוך המיוחד, 3, 40-1.

ריצת מרתון, מסע לא ידוע, רכבת הרים, או מתנה מעצימה?

מטפורות ככלי לביטוי החוויה ההורית לילדים עם מוגבלות

אליסיה גרינבנק ודניאלה מנזין

תקציר

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תפיסת החוויה ההורית של הורים לילדים עם מוגבלות באמצעות מטפורות. המחקר בדק את השאלה: כיצד הורים לילדים עם מוגבלות תופסים את החוויה ההורית שלהם? ההנחה הייתה שהורים יציגו מטפורות שישקפו את החוויה האישית המיוחדת שהם חווים במהלך גידול ילדם. במחקר השתתפו 150 הורים לילדים עם מגוון מוגבלויות. כלי המחקר היה שאלון, ובו התבקשו ההורים להציג מטפורה המבטאת בצורה הטובה ביותר את תפיסתם האישית באשר להורות לילד עם מוגבלות. ההנחיה להורים הייתה: "השלימו את המשפט הבא: החיים שלי כהורה לילד עם מוגבלות הם כמו __________." נוסף על כך, התבקשו ההורים להסביר את הסיבה לבחירה באותה מטפורה. ההנחיה הייתה: "הסיבה לבחירה במילה שכתבתי בסעיף הקודם היא:_____________." ניתוח הנתונים כלל את המטפורות ואת ההסברים שההורים הציגו לבחירתן. בניתוח נקבעו ארבע תמות: סיר לחץ, מרוץ והישרדות – קשיי ההתמודדות במהלך הגידול; מסע חדש ולא מוכר – מסע לא ידוע שכולל למידה והפתעות; רכבת הרים עם עליות וירידות – התנודות בגידול ילד עם מוגבלות; ומתנה מעצימה – הצדדים החיוביים בהורות לילד עם מוגבלות. רוב המטפורות התמקדו בתמות של קשיי ההתמודדות ושל התנודות בגידול ילד עם מוגבלות. בחירת המטפורות וההסבר לבחירה אפשרו להתבונן מבעד לעדשות ייחודיות על ההורות המיוחדת – מאפייניה, קשייה ונקודות החוזק שלה. התבוננות זאת מספקת מידע על המסע של הורים לילד עם מוגבלות, ובכך היא יכולה לשמש כלי עבודה יעיל לחשיפת תכנים מודחקים ולא מודעים הנסתרים מהחברה. ממצאי המחקר עשויים לסייע בעיקר לצוותים רב-מקצועיים לפתח מודעות לחוויה של ההורים ולגבש דרכי סיוע ותמיכה שיובילו לעבודה מותאמת ושיתופית עימם.

מילות מפתח: חוויית ההורות, הורים לילד עם מוגבלות, ילד עם מוגבלות, מטפורות

למאמר המלא >>

ד"ר אליסיה גרינבנק, מרצה בכירה וראש החוג לחינוך מיוחד במכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון. תחומי המחקר שלה מתמקדים בצורכיהם של האנשים הסובבים את הילד עם המוגבלות – משפחתו ואנשי הצוות הרב-מקצועי העובדים איתו.

ד"ר דניאלה מנזין, מנהלת אקדמית של קמפוס אילת ורכזת התוכניות הייחודיות במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. תחומי המחקר שלה מתמקדים במשפחות לילדים עם מוגבלות, הכלה, והוראה דיפרנציאלית וסנגור עצמי של אנשים עם מוגבלות.

(עריכה לשונית – לילך גרובר ושירה דניאל)

לציטוט:

גרינבנק, א' ומנזין, ד' (2022). ריצת מרתון, מסע לא ידוע, רכבת הרים, או מתנה מעצימה? מטפורות ככלי לביטוי החוויה ההורית לילדים עם מוגבלות. חוקרים @ החינוך המיוחד, 3, 65-41.

למידה מהרצאות מוקלטות:
תפיסות של סטודנטים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר

אריאלה לונברג וסוזאן אבו ריש

תקציר

עם פרוץ מגפת קורונה עברו מערכות החינוך בעולם, ביניהן המוסדות להשכלה גבוהה, ללמידה מרחוק שהתבצעה באופנים שונים, כמו למידה אסינכרונית והקלטות של הרצאות. במחקרים קודמים נמצא שלמידה בדרך זו יעילה לצורך עיון חוזר בחומר הלימוד, חלוקה למקטעים, קצב אישי וגמישות, ולפיכך, היא יכולה להיות יעילה במיוחד לסטודנטים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD – Attention Deficit/Hyperactive Disorder), שמתקשים לשמור על ארגון ומיקוד.

מטרתו של מחקר איכותני זה לבדוק את תפיסותיהם של סטודנטים אלו לגבי למידה מהרצאות מוקלטות, ובמיוחד את האופן שבו הם משתמשים ונעזרים באופן למידה זה, ומה הפרקטיקות השונות שהם מסגלים לעצמם.

שנים-עשר סטודנטים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר רואיינו באמצעות ראיון חצי-מובנה. ניתוח התוכן בוצע באופן דדוקטיבי, כך שתפיסותיהם של הסטודנטים נבחנו באמצעות התסמינים המגדירים הפרעה זו.

נמצא שלמידה מהקלטות של הרצאות נתנה לסטודנטים תחושת שליטה על הלמידה ואפשרות להתאמה אישית מבחינת קצב, מקום, זמן ונוחות. מומלץ לבצע מחקרים נוספים באמצעות כלי מחקר כמותיים.

מילות מפתח: סטודנטים, הפרעת קשב ופעלתנות יתר, למידה מרחוק, הרצאות מוקלטות, השכלה גבוהה

למאמר המלא >>

ד"ר אריאלה לונברג, משנה לראש החוג לחדשנות וטכנולוגיות בחינוך בתוכנית לתואר שני במכללה האקדמית גורדון בחיפה. לד"ר לונברג תואר ראשון בחינוך מיוחד ואומנות יצירה מאוניברסיטת חיפה, תואר שני בטכנולוגיות למידה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שלישי מהפקולטה לחינוך בטכניון, המכון הטכנולוגי לישראל. עבודת הדוקטור שלה עסקה בחשיבה גמישה במסגרות למידה עתירות טכנולוגיה. תחומי המחקר שלה מתמקדים בהיבטים פסיכולוגיים וסוציולוגיים של למידה, רגשות והתנהגות בסביבות מקוונות.

סוזאן אבו ריש, מחנכת ומורה למתמטיקה בבית ספר יסודי, בעלת תואר ראשון בסטטיסטיקה וניהול מערכות חינוך מאוניברסיטת חיפה, ותואר שני בחדשנות וטכנולוגיות בחינוך מהאקדמית גורדון בחיפה.

(עריכה לשונית – לילך גרובר ושירה דניאל)

לציטוט:

לונברג, א' ואבו ריש, ס' (2022). למידה מהרצאות מוקלטות: תפיסות של סטודנטים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר. חוקרים @ החינוך המיוחד, 3, 97-66.

תפיסתן של מורות משלבות את תפקיד הסייעת
לעומת תמיכות אחרות בתלמידי החינוך המיוחד

שחר גינדי

תקציר

מספר הסייעות בחינוך המיוחד נמצא בעלייה, למרות הביקורת הרבה שנמתחה על מגמה זו לאורך השנים. עם זאת, רוב הביקורת הייתה עקרונית ולא מבוססת מבחינה אמפירית. במחקר זה נבחנה תפיסת המורות המשלבות את תרומות וחסרונות הסייעות לעומת תפיסתן את התרומות ואת החסרונות של הגורמים הטיפוליים, השוואה שמתחדדת לנוכח האפשרות להמיר סוג אחד של סיוע בסוג אחר במסגרת רפורמת ההכלה וההשתלבות. מאתיים ואחת מורות ענו על שאלונים מקוונים שכללו שאלות סגורות ופתוחות לגבי שילוב תלמידים עם מוגבלויות בדגש על תרומות הסייעות והגורמים הטיפוליים וחסרונותיהם ולגבי תחושת המסוגלות של מורות משלבות לנוכח מוגבלויות שונות. נמצא אפקט מובהק של אינטראקציה בין סוג התמיכה לבין יעד התרומה, כאשר תרומת הסייעות לתלמיד המשולב נתפסת כגבוהה יותר מאשר תרומתן לכיתה, ותרומת הגורמים הטיפוליים לתלמיד נתפסת כגבוהה יותר מאשר תרומתם לכיתה וכן כגבוהה יותר מאשר תרומת הסייעות לתלמיד. תשובותיהן של המורות מעידות על דיפרנציאציה לגבי סוג התמיכה הראוי לתלמידים לפי מוגבלויותיהם. עם זאת, מורות בוחרות בסייעת יותר מאשר בכל סוג סיוע אחר, ובמיוחד במקרים של לקויות שנחשבות חמורות. בתשובות לשאלות הפתוחות, המורות הדגישו את האופן שבו עזרתן של הסייעות לתלמידים המשולבים מאפשרת להן להימנע מהתמודדות עם התלמיד המשולב ותורמת באופן עקיף לתפקוד הכללי של הכיתה. זאת בניגוד לזמן הטיפול של הגורמים המטפלים האחרים בכיתה, שבו הן אינן חשות תמיכה כזו. רמת המסוגלות שעליה המורות מדווחות ביחס למוגבלויות השונות נמוכה באופן כללי והן אינן מרגישות שהכינו אותן בצורה טובה לרפורמת ההכלה וההשתלבות. במאמר הנוכחי מפורטות ההשלכות של תחושות אלו על יחסי הגומלין של מורות משלבות, של סייעות ושל גורמים מטפלים במרחב החינוכי. בהמשך החקיקה בנושא מומלץ לעגן את נקודות המבט של המורות כגורם המקשר בין הצרכים הפרטניים לבין הצרכים המערכתיים, כדי למצוא את התמהילים המדויקים לכל תלמיד בכל כיתה, במקום לבחור בסייעת כברירת מחדל.

מילות מפתח: רפורמת ההכלה וההשתלבות, סייעות, מורות משלבות, טיפול רגשי, תחושת מסוגלות

למאמר המלא >>

ד"ר שחר גינדי, פסיכולוג קליני וחינוכי, מרצה בכיר וחוקר במכללה האקדמית בית ברל.

(עריכה לשונית – שירה דניאל)

לציטוט:

גינדי, ש' (2022). תפיסתן של מורות משלבות את תפקיד הסייעת לעומת תמיכות אחרות בתלמידי החינוך המיוחד. חוקרים @ החינוך המיוחד, 3, 121-98.